אמנות קונספטואלית

הציור הכי גדול בעולם הוא קו על מפת העולם שעוקב אחרי מזוודה עם GPS ומשדר.

לא, הציור (מגניב ככל שיהיה) לא באמת צויר כי לאיש אין תקציב לטיול הזה. אבל כרעיון הוא מענין (גם אם יותר ברמה של "שיא גינס" יותר מאשר כמעשה אמנות מיוחד כלשהוא). השבוע ניסיתי להסביר למישהו מה היא אמנות קונספטואלית, והדוגמא הכי פשוטה שיכולתי למצוא, היתה של קריסטו איש העטיפות, שבמשך יותר מעשרים שנה רצה לעטוף את בנין הרייכסטאג שבמזרח ברלין. הוא סרטט את זה, תכנן בדיוק איך להעלות את יריעות הבד על המבנה בלי לפגום בו, הציג בתערוכות דגם 1:50 (אם אני זוכר נכון), ועסק בהמון חישובים ותכנונים עם השנים ובירוקרטיה מול מי שיכול היה להשפיע ולגרום לזה לקרות, ואכן ב1995, 24 שנה אחרי שהרעיון עלה, הוא סוף סוף יצא לפועל. העובדה שהוא הציג ציורים יפהפיים בפחם ודגמים בתערוכות על הרעיון של רייכסטאג עטוף מראה שגם כשפריטים מוצגים בתערוכה, הם יכולים להיות מייצגים של מעשה אמנות גדול יותר, כזה שאולי לא קרה או לא יקרה אפילו, בגלל מגבלות תקציב או זמן או חוקי טבע.

מה שבטוח, אמנות קונספטואלית איננה בהכרח רק בראשו של האמן, הרעיון לפעמים מיוצג במעשי אמנות אחרים עד שיצליח להגיע למימוש, אם בכלל. בצורה מסוימת, אפשר להסתכל על הרבה סיפורי מדע בדיוני ולגלות שאפשר לראות בהם למעשה זרעים של רעיון. ג'ין רודנברי סיפר שאחד המניעים החזקים מאחורי החברה האוטופית-משהו שהוא צייר ב"מסע בין כוכבים" היה הרעיון של החדרת מושגים אתאיסטיים-הומניטיים לקהל הרחב, והרי רעיונות פוליטיים ופילוסופיים כמניע לאמנות וכמרכיב בה הם דבר מאוד נפוץ. האם גם זו חתירה לקונספט שאפשר להגדיר אותה כמעשה אמנותי?

…You may say I'm a dreamer,
but I'm not the only one.
I hope some day you'll join us,
and the world will be as one.

A Conceptual-artistic politically utopic song by some dude from that island country

היצירה הקונספטואלית של ריצ'ארד סטאלמן היא עולם של חירויות הפרט, שיתוף ידע, פתיחות ועזרה הדדית (למעשה יסודות ההומניזם). את המעט שהוא יכול לממש בשביל ראיית העולם הזו הוא עשה מהפינה של חופש תוכנה ומידע דרך מאות אלפי שורות הקוד שכתב בשביל פרויקט GNU. ואולי כל אידאולוגיה פוליטית היא באיזשהו מקום יצירה קונספטואלית…

מה היצירה הקונספטואלית שאצלכם בראש?

7 תגובות בנושא “אמנות קונספטואלית”

  1. עולם ללא בתי ספר. עולם שבו תקציב החינוך מופנה ל:
    – עזרה כלכלית, פדגוגית ופסיכולוגית להורים כדי שיוכלו לחנך מהבית.
    – ספריות ומוזיאונים חינם לכולם, לא רק לתלמידים.

    ועוד ישאר עודף.

  2. משנות היכרותי את "מרבית האנשים", תקום צעקה גדולה להשאיר את בתי הספר במקומם, אפילו אם תבוטל חובת חוק החינוך. רוב הציבור לא יהיה מוכן לקבל על עצמו את העול שהמדינה עכשיו לוקחת על עצמה יפה יפה ולטפל בילדים בכל שעות היום. בשביל הרבה הורים זה יהיה נטל ולא ברכה, והרבה תלמידים בלי מסגרת פשוט לא יקבלו חינוך במקרה הטוב או יתרוצצו ברחובות ויפתחו דפוסי התנהגות אנטי-חברתיים במקרה הרע.

    מצטער מודי, אבל הומסקולינג ואנסקולינג זה רק לאנשים מאוד ספיציפיים, מסורים ואכפתיים, עם גישה חיובית לידע ולימודים. אולי 5-10% מההורים אם אהיה מאוד אופטימי. אתה לא יכול לשמוט את המרבד הזה מתחת רגלי כולם.

    כרגע המצב בארץ ובארה"ב שיש אנשים שעושים את זה, והחוק מתיר לילדים להבחן פעם בשנה ולראות שהם עומדים בקצב הנדרש. זה לא מושלם אבל זה בכיוון. ביטול טוטאלי של מערכת בי"ס יקרב אותנו לברדק ולא לאוטופיה. למלש הוא יבטיח שללא התערבות מבחוץ, משכונת פשע יצאו רק פושעים כי לא תהיה להם יד מכוונת מחוץ לסביבה המיידית (אלא אם תדרוש ביקורים קבועים אישיים של פיקוח סוציאלי ופדגוגי, וזה יכול להיות כבר יותר יקר מלשלוח את הילדים לבי"ס וגמרנו)

  3. רוב ההורים גם לא מסוגלים לחנך (אינטלקטואלית וריגשית) וגם לא יכולים לוותר על המשכורת .

    (הממשלה לא יכולה לשלם משכורת למי שנשאר בבית – המיסים חייבים לבוא מאיפה-שהוא, מה שאומר שבפועל ההורה העובד ישלם משכורת להורה שלא עובד).

    home schooling זה אולי טוב למיעוט קטן, אבל 90%+ מהאוכלוסיה צריכה מערכת חינוך עובדת. ראה מדינות סקנדינביה לפרטים.

  4. סקנדינביה זו לא דוגמא. מצד אחד סוציאליסטים כדבעי אבל מצד שני ההכנסה מגיעה ממקומות שונים. בשוודיה הבנתי שמשלמים כ70% מס הכנסה ולא מקבלים הרבה בחירה איך לקבל את שירותי הממשלה, ואילו בנורבגיה משלמים אחוזון זעום בגלל כל הכנסות הנפט מהים הצפוני ויש המון בחירה איך ומה לקבל מהממשלה. הבעיה שהכלכלה הנורבגית תיפול כשהעולם יעבור מנפט לדלקים אחרים, ואילו השוודים כורעים תחת הנטל ולא ממש מאושרים מההגבלות. אין אוטופיות אמיתיות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *