אינדי וממלכת הגולגולת הריקה (זהירות ספוילרים!)

לפני יומיים קפצתי עם גיא לקולנוע. אני אוהב הצגה יומית כי הקולנוע כמעט ריק. לצערי רק "כמעט" כי דוקא מאחורינו ישבו חבורת ילדים ולעסו פופקורן בפה פתוח (אני מעדות הגרבוזיים בכל הנוגע לפופקורן).

ראו הוזהרתם שנית: ספוילרים אחרי הסרטון הדבילי!
אני מאמבד אותו מספיק גדול כדי שלא תמשיכו לקרוא בטעות אם אתם לא באמת מעוניינים…

אתם עוד איתי? ברוכים הנשארים.

מה היה לנו שם? אקשן (הרבה ולא רע, למרות שאינדי התבגר), שחקנים (בכיף, אני מת על קארן אלן ועל ג'ון הורט), מרגלים רוסיים מול קולונל ג'ונס סוכן הCIA, מרדפים בכלי רכב צבאיים אקזוטיים, ג'ונס קופץ מחליפת מורה חומה ומשעממת לתוך מרדף עם אקשן והכובע, גאגים והתייחסויות לסרטים הקודמים עם אירוניה קלה (אין ספק שלספילברג עדיין יש את זה), שימוש בכלי נשק בלתי מקובלים (חרבות ופצצות אטום), פסקול שמשחק בהצלחה עם הסרט (אין ספק שלג'וני עדיין יש את זה), חורים בעלילה במיטב מסורת הז'אנר הפעם גדולים מתמיד (מספיק גדולים כדי להטיס דרכם את הצפלין מהסרט הקודם), חייזרים (אין ספק שללוקאס היתה יד בדבר) והפתעות משפחתיות שונות (נמצא הנרי ג'ונס השלישי וגם לו יש שם של כלב).

רגע… חייזרים? סוכן CIA? פצצות אטום? מה הדפק? ואיפה העכבישים והעיניים במרק?

תמיד אמרתי שדייויד דוכובני יכול היה להיות אינדיאנה ג'ונס צעיר וטרי אם פורד ירצה לפרוש בשיא, אבל יותר מדי מהעלילה הזו נראית כמו יבוא הפוך – כאילו מישהו מאוד התעצל ולקח צ'אנק אדיר מהתסריט של ההמשך הבא של X-files ((למרות שיש אחד כזה על אמת, ועוד עם בילי קונולי(?))). סטיבן וג'ורג', יקירינו, אתם מפוטרים. מה זה השטויות האלו? אני באתי לראות סרט רטרו בכיף, מה דחפתם לי את אריה 51 ורוזוול וחייזרים? נגמרו חפצים מסתוריים בפולקלור והאגדות? ולמה להרוג כל כך הרבה אינדיאנים מסכנים שלא עשו רע לאף אחד? והסיום המוזר וחסר הפואנטה הזה? למה דרד'לה?

מתוכן הסרט מסתמנת רמיזה שהאולפנים נותנים לפורד לעבור למושב האחורי אם בא לו, ולתת ל"אינדיאנה ג'וניור" להרים את הז'אנר. אם הסרט הזה מגלה משהו על העתיד, הרי שהסרט הבא יהיה איחוד עם האיכס פיילז א-לה Alian vs. Predetor או פרדי נגד איכשקוראימלו, הסרטים האלו שאני לא טורח אפילו ללכת לראות מרוב שהרעיון שלהם נשמע עלוב מהיסוד.

ולמרות כל זה, היה סרט פאן לקיץ ואני בהחלט ממליץ. רק הנמיכו ציפיות, זו כנראה היתה שירת הברבור של הפרנצ'ייז. או אולי התחלתה של פלישה מוזרה של מד"ב לז'אנרים הקלסיים. בררר… מחשבה מפחידה…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *