דליה פתחה לעצמה בלוג חדש בשם "האיסטניסית", אני לא בטוח למה כי בינתיים ממה שהכרתי אותה היא לא עושה רושם כזה 🙂
בשפה עשירה ומרתקת אני קורא אותה בפורום בתפוז ועכשיו בבלוג, על סיפורי אנשים, סיפורי ספרים וסיפור חיים עצוב ומרתק. אני לא איש של "עדר" אז לא המלצתי על בלוגים בבלוד-דיי האחרון, אני ממליץ עליהם כשאני נתקל בהם, ובבלוג הזה היה שווה להתקל.
תתחדשי וירצי וברוכה הבאה לעולם הבלוגים! שאלת אותי מה זה טראקבק, והפוסט הזה אמור לייצר אצלך אחד. ברוכה הבאה לצ'כונה 🙂
השם הזה מעורר לא מעט תמיהות והשגות, אבל אני נושאת אותו בגאון. במילון שלי ('רב-מילים') ההגדרה היא:
"איסטניס – אנין, מעודן, רגיש; שמקפיד מאוד על ניקיון, נוחות ואסתטיקה, שנפשו סולדת מדברים מאוסים או לא נעימים".
הדבר היחיד שאינו מתאר אותי נאמנה הוא ההקפדה היתרה על ניקיון. שכבות האבק הרובצות לנגד עיניי מעדנות על ספריי יעידו על כך בהמוניהן. מלבד זאת – הכול נכון, לצערי.
תודה רבה, עירא, על אזכור הבלוג שלי 🙂
בשמחה 🙂 אפילו אם משום-מה לא נוצר הטרקבאק, די שאולי הזרמתי אליך עוד כמה קוראים 🙂