המאלט הנעלם, ומה עושים כשאין יותר מאלט למכור

זוכרים את הביקור של גיא ועבדכם בלגאבולין? שמענו שם על גרסת 21 שנה של לגא שהייתה אמורה לצאת באוקטובר, ושכחנו לעקוב. לפני שבועיים גיליתי שהיה ונעלם. לגאבולין 21 יצא במחיר השערורייתי של 110 פאונד במהדורה מוגבלת של 6642 בקבוקים, יושן כל שנותיו בחבית שרי וקיבל צבע אדום יפה (כמו מקאלאנים מסורתיים, שמיושנים הרי באותה צורה) ונקנה כולו מראש דרך האינטרנט עוד לפני שנגע במדפים. בארץ לא נראה אותו, האדם היחידי שאני מכיר שיש לו (שני!) בקבוקים כאלו הוא ישראלי בשם מני שחי בניו יורק וקנה שניים. למסכן יש אוסף אלכוהול מצומק.

עוד כתבו על לגאבולין 21 בויסקי מאג ובויסקי פאן.

והשלמה לפוסט מאתמול, לגבי ברוכלאדי, מסתבר שמקיואן משתולל בשיווק ומוציא גרסאות חדשות כל הזמן – ומה עושים כשנגמר הויסקי להתעלל בו? קונים רום ומבקבקים באיילה. מה המיוחד? כמו ויסקי, הרום יוצא מהחבית ומדולל ל46% אלכוהול, אז הרום הזה (שבא ממזקקות שונות, חלקן אפילו לא פעילות יותר) מדולל במים הכבוליים של ברוכלאדי ומבוקבק במקום. האם גימיק או משהו מעניין אחר? הזמן יגיד…

ובלי קשר, הנה כמה כתבות מצולמות מעניינות על איילה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *