יונתן המהלך – סיפורים מוזרים על ויסקי בארץ

לפני כשנה התוודעתי למועדון בויסקי הישראלי. נרשמתי דרך האתר שלהם וציפיתי לתומתי שמדובר באמת בעמותתחובבים כמוני שמרימים ארועים בשביל הכיף. בהמשך מסתבר שמדובר בעיקר בטל חוטינר ועוד אדם בשם יונתן (שכחתי את שם משפחתו) שעובדים בשביל דיאג'ו ומארגנים את הכל בתור עוד ערוץ שיווק. אין לי בעיה עם זה בכלל שמשווקים לי בצורה של מועדון לקוחות, אבל למה להציג את זה בתור מועדון מעריצים או איזו אגודה? לא ברור…

יונתן מספר כבר כמה שנים על תוכניות להביא לארץ כמה חביות ליישון כדי לראות מה עושה האוויר והאקלים בישראל לויסקי המתבגר בחבית. למשל הוא העלה רעיון של לתקוע כמה חביות במערה על גדות ים המלח (הצעתי את השם "גלן-גדי" אבל טענתי שלדעתי האיינג'לז יחגגו חזק מדי על החבית בכזה אקלים חם. אכן הגיעה החבית הראשונה והושמה אחר כבוד במרתף המלון הסקוטי בטבריה. אני בתור חבר המועדון לא שמעתי על כך מראש וגם לא הוזמנתי לטקס. מדובר אגב בחבית בת שנתיים ממזקקת האי אראן, מזקקה שעוד לא יצא לי לטעום ממנה. היא די חדשה, בת 10-11 שנה אם אני זוכר, וכל מה שראיתי יוצא ממנה (על מדפי ברים בסקוטלנג) היה 10 שנים ב8 פינישים שונים. פיניש זה דבר שעושה טוב לויסקי במקרים נדירים בלבד (למשל חלק מהסדרה של גלנמורנג'י), ובחלק מהמקרים ממש הורס אותו. לצערי גיליתי שהאופנה המוזרה הזו הולכת מאוד רחוק עם ויסקי מיושן בחביות בירה, או גלנפידיך "קאורן" מספיי שמיושן בחבית מאיילה (התוצאה לא מדהימה) אבל לרוב מדובר מיין.

ונגיד שהייתם צריכים לבחור חבית יין ישראלי לסיים בה ויסקי, מה הייתם בוחרים? אממ… חביות "קצרין" משובח? אולי ויוניה עדין של אמפורה? אולי קברנה פלצני של שאטו גולן או קריניאן עשיר ופירותי ומגניב של ויתקין?

או שמא כרמל מזרחי?

מרגע שקראתי את זה איבדתי את כל הרספקט שהיה לי לג'ים מקיואן.

3 Replies to “יונתן המהלך – סיפורים מוזרים על ויסקי בארץ”

  1. פינישים סקוטיים – ה- Ale cask של גראנט'ס נחמד מאוד בשביל ויסקי פשוט ויומיומי (והגראנט'ס היחיד שאני מסוגל לשתות בלי לסבול).

    אתה רוצה פינישים הזויים, לך על אייסוויין פיניש (קנדה), סוטרן פיניש ועוד…

    ולגבי כרמל – תשמע, זה בהחלט לא היקב מספר אחד אצלי ברשימה, אבל יש להם דברים לא רעים. למשל הקריניאן, שאמנם פחות מוצלח מויתקין אבל לא רע בפני עצמו, כנ"ל סוביניון בלאן רמת ערד, הפטיט סירה האזורית, גוורץ כרם שעל ועוד.

    לפחות בידיעה הם טוענים שהם בחרו חבית איכותית. לא מן הנמנע שזו הצהרה שיווקית ריקה מתוכן, אבל גם יתכן ובחרו חבית משומשת למשל של הלימיטד אדישן או של אחד הקברנה המפורסמים.

  2. שעל, פטי סירה ואחרים הם יצירות של (טרטטטטטם!) אסף פז. כל מה שטוב בסדרה האזורית כמעט זה שלו. האיש הרי מבריק. לגבי הקרינין הרגיל של כרמל, שנים לא טעמתי אותו. עכשיו שיש בשוק הישראלי קריניאן טוב של ויתקין אפשר לעשות טעימת רוחב ולהבין מה טובו הקריניאנים של ויתקין על פני כרמל, לטרון ואחרים.

  3. לטרון?? טעימת של רוחב של לטרון?? איזה מקרר יין נפל על אמא'שך?
    ואכן – הכבוד האחרון שהיה למיסטר מקיואן הלך לאיבוד בלינק הזה.
    כנראה ויש סיבה לזה שפספסתי את הידיעה הזו.

Leave a Reply