לא, עוד לא הצלחתי למכור את האוטו. הדייהאטסו הישנה שלי עדיין מסתובבת בין חברים ומפזרת כיף ושמחה בכל אשר תפנה. בשבת חברים שלי נסעו בה למסיבה בגבעת שמואל, שם רואה אותה ברחוב תושב האיזור וביקש סיבוב. שיחת הטלפון הלכה בערך כך:
– טוב כמה אתה רוצה עליה?
– 12. כתוב על האוטו.
– בסדר אבל כמה בתכליס?
– נו 12. אם הייתי רוצה פחות היה כתוב!
– נו אבל שורה תחתונה, מחר אני בא שם כסף!
– בוא תתחיל אתה, מה השורה התחתונה שלך אם ככה?
– אני שם 8.
– במגרש מכוניות הציעו לי 9. לא מוכר.
– הלו, רגע! אבל צבע, וברקסים, וטסט, ו…
– אדוני, האוטו במצב מצוין, הבלמים חדשים כול הארבעה, מחירון שלו זה 20, מה עוד אתה רוצה?
– 8 לא טוב לך?
– אם תביא 10 על הבוקר נסגור ושלום על ישראל.
– אבל תראה…
– אדוני, עשר אני יכול לקבל על האוטו. אתה לוקח?
– אבל בן דוד שלי לקח כזאת ב4…
– תודה אדוני, לילה טוב.
עכשיו אני מצטער, אני לא אוהב לבוא בדעות קדומות ואני לא חושב שאני גזען, אבל האיש דיבר איתי בשפה נמוכה אז חשבתי שעניתי לו בשפה שהוא מבין. אחרי שעתיים (קרוב לחצות!) הוא מתקשר שהוא בכ"ז רוצה את האוטו. אני שונא מיקוחים (יקה מהבית) אז חזרתי על המחיר ושאלתי אותו מתי מחר נפגש. בבוקר הוא לא יספיק לארגן את הכסף, בצהרים אני אצל לקוח בלוד. הוא הציע להפגש בסניף הדואר בנתב"ג שפתוח כידוע רוב הלילה. לאורך היום היו עוד כמה שיחות טלפון, שבהן כל פעם השחלתי את נושא עשרת אלפי השקלים. "אין לי בעיה שתביא את המזומן, אבל אין לך בעיה להסתובב ככה ברחוב עם עשרתלפים שקל בכיס? תביא צ'ק בנקאי". איכשהוא כל הזמן היתה לי הרגשה רעה בנושא…
עוד אני מגיע לנתב"ג והוא מודיע לי שהוא מאחר ב20 דקות. אחרי איחור של 30 דקות הוא מתקשר ואומר שהוא חונה. אחרי עןד שתי דקות הוא שואל בעצם איזה טרמינל, מתלונן שטרמינל שלוש זה רחוק נורא. שואל איפה חונים (מסתבר שהוא מעולם לא טס ומעולם לא שלח מכאן חברים או אסף אותם. מדהים.) נכנס לחניה ומתלונן שהאוטו גבוה מדי. (עם מה הוא הגיע? משאית להעברת דירות?!) ובסוף מגיע באיחור של שעה לבית הקפה ליד סניף הדואר ומתיישב "בוא נדבר". על מה יש לדבר?
-הבאת את הכסף?
– הבאתי אפילו הרבה יותר, בוא נדבר
– מה יש לדבר? סגרנו מחיר, הגענו לכאן, עזבתי את הלקוח שלי באמצע, עלית לי בחניה, אני מעכב כאן את החבר שלי שהביא את האוטו, על מה אתה רוצה לדבר בדיוק?
– בוא אלי חצי דרך, 8 שלי, 10 שלך, הנה 9.
– אבל כבר באתי אליך חצי דרך, 10 זה באמצע בין 8 ל12.
– אבל בטלפון אמרנו 9!
-לא, בטלפון אמרתי לך 10תלפים כמה פעמים היום, אני לא מדבר עברית?
– (לחבר שלו) טוב תוציא עוד 500!
– לא 9900, ולא 9995. סגרנו על 10, למה טוב עכשיו כל הבלגן הזה?
– 9500 נו, אני בא לקראתך!
– בטלפון הסכמת על 10, שיטת מצליח לא תעבוד לך כאן, למה אתה מבזבז את הזמן של שנינו?
– נו נותנים לך כסף ביד! תיקח כבר!
וזה השלב של הזילזול באינטיליגנציה שכבר לא יכולתי לסבול. ובאמת קמתי ועזבתי עם עופר, החבר שעזר לי להביא לשם את האוטו. הטמבל לא ירד מהעץ, לא רדף אחרי ולא התקשר. אני לא מבין מה עובר למוזרואידים כאלו בראש, למה מילה זו לא מילה. תגידו עלי שאני יקה קשה אבל אני לא חושב שהייתי מרגיש טוב עם עצמי אם הייתי לוקח את הכסף במצב כזה. הוא היה גם נראה לי אדם שעוד אשמע ממנו אם אתכופף שוב, ועד כמה שאני כרגע מגרד את רצפת המינוס שלי, אני מעדיף לא למכור כרגע בלחץ את האוטו. כנראה שאצטרך קחת הלוואה. לראשונה בחי 🙁
אני לא מוכר בשוק, למה משחקי המיקוח, זה קטע לבנטיני? או שזה משותף לכל תרבויות העולם ואני פשוט לא הייתי מספיק בעולם האמיתי? למה משחקים כאלה נותנים לי הרגשה של זלזול באינטיליגנציה שלי? פתרון קונפליקטים שכזה זה משחק לילדים, לאמן אותם לחיים, אבל למה לרדת לרמה כזו כשאני עזבתי את טרום-חובה לפני 30 שנה?
בחדשות בנושא – בארה"ב לא רוצים שהילדים יהיו מוכנים לחיים האמיתיים אז בבי"ס אחד התופסת כבר אסורה. ואני שואל – האם תופסת צבעים ותופסת טלוויזיה נכללות או לא?
אה כן… יש כאן עדיין דייהטסו למכירה. 270K עם מנוע בן 120K, אפלאוז 1996, בלמים וצמיגים בני 10K קילומטר, מצב מכאני מצוין, גיר אוטומאטי, מחירון 20K אני מבקש 12K, פשרות להחלטיים בלבד ואני שונא להתמקח.
המנוע חסכוני להפליא ועושה 13ק"מ לליטר. שווה ביותר. קחו אותו ממני ולא תצטערו 🙂
damn…. this is really annoying…
you were completely right not accepting the guy's proposal. i completely agree with you. this is not a fruit market.. it's a god damn car !
איש, אתה צודק שלא לקחת את ההצעה שלו. הבנאדם אידיוט. אין ספק.
מצד שני – אנחנו עושים הרבה עסקים עם אידיוטים, ולפעמים אין לנו בחירה ממשית. העניין הוא שאתה רוצה למכור את הרכב כבר הרבה זמן. אני באמת מאחל לך מכל הלב שכבר תעיף אותו. השאלה היא תמיד באיזה מחיר מתכופפים. בארץ הכל מתנהל כמו שוק. זה לא דבר חדש. השאלה היא אם אנחנו מוכנים לזרום עם הגישה הזו או ללכת נגדה.
ההחלטה היא אישית.
בתכל'ס, אתה צודק.
אני שמח לראות שאתה דואג לעשות לעופר סיורים מקיפים של ארץ הקודש – ועוד עם ערך מוסף! חזק ואמץ!
אודי
Good on ya!
You did the absolutely right thing – even if and when you are up to haggling you should set yourself the absolute minimal limit and don't step one cent below that. Same with auctions and when buying stuff.
I once sold a car when I was alone against a couple of guys, young, inexperienced and with a paying job (being a programmer already in the early 90's) and it took me a while to stop kicking myself for giving in so cheaply.
On a similar vain – when we lived in Givatime I bought a new fridge from a store in Tel-Aviv and he promised me (and I made him write it on the receipt) that my payment includes the delivery. After the delivery guy kept me waiting for over four ours on Friday afternoon (i.e. I was late for a Friday night dinner) and I refused to pay him his "tip" he called me a couple of times to threaten me, until I told him that I'm a cop and he better shut up now (I was a volunteer in Mishmar Ezrachi), he made Marcia shake from anxiety but I knew I'll kick myself if I gave in.
S
אני רק שאלה…
למה יש כזה הבדל בין מה שאתה מבקש למחירון?
אגב, ברירת המחדל בשליחת תגובה היא "כן" ב-"הרשם/י לתגובות באימייל".
ביקשתי מחירון אמרו לי 15. סירבתי וראיתי שלא נמכר. אז אחרי שבועיים ביקשתי 15 והציעו לי 11. החלטתי שאני לא טמבל וחיכיתי חודש למציע הנכון, וכשזה לא הגיע ירדתי ל14 והציעו לי 9, ואז התעניינתי במגרשי מכוניות וגם שם אמרו לי 9. אתה מבין מה הולך פה. אמרתי שאני לא יודע להתמקח?
אולי אני צריך לפרסם אותו לפי 20 ולמכור למישהו ב14 ונגמר? האוטו בהחלט שווה את זה, הוא במצב מצוין. אני לא מבין למה אני זה שצריך לעשות כל כך הרבה פשרות. לפני שנתיים הם נמכרו מצוין. זו עדיין יפנית שלא מתקלקלת, חסכונית בטירוף וגם החלפים הכי זולים שיש. למה שהיא לא תמכר במחיר טוב? לא יודע. לאלוהי השוק פתרונים. שוק המשומשות מאוד חלש כרגע.
אה, ולמישהו מפריע שהרשמה לתגובות דלוקה קבוע? שאכבה את זה?
אני בסופו של דבר החנתי את הניבה המשולטת היטב ברחוב אגריפס ואחרי כמה ימים בא מישהו ולקח אותה ב-500 ש"ח יותר ממה שרציתי.
(באחוזים זה נשמע יותר טוב!)
אודי
אתה אומר שאם אני באמת רוצה 12 אני חייב לפרסם 18?
ובאגריפס לא היית צריך לשלם המון חניה? אני שאלתי כמה אנשים מה המקבילה של רחוב כזה בנתניה ואף אחד לא יודע. שלחוני לרעננה.
I'm for automatic subscription.
A
אני לא רואה שהיא דולקת אצלי… או שכבר כיבית אותה?
כיביתי, שלא יגידו שאני דוחף לחברים שלי ספאם במורד הגרון… האמת מי שרוצה יכול להרשם לRSS של התגובות, אני אפתח לכם הרשמה לתגובות בדואר בפידברנר, אבל זה לכלל התגובות בבלוג ולא רק לאלו של פוסט ספציפי.
כמובן שאתה צריך מיד להוסיף צ'קבוקס חדש שמאפשר לקבוע עם הצ'קבוקס של האימייל לתגובות דלוק או מכובה כברירת מחדל, ואז נוכל לקיים דיון בריא אם הצ'קבוקס הזה דלוק באופן קבוע או מכובה.
וזה מזכיר לי שבסלולרי שלי יש בכל מיני מקומות פנינים כמו "הפעלת המחדל בכל היישומים"…
אודי
עירא, עזוב, סתם התעסקתי בשטויות.
(אני כמובן רשום ממילא לתגובות ב-RSS)
לא, אתה צודק שיש מה לתהות לגביו, והנושא העסיק אותי ולכן הדלקתי את הצ'קבוקס. האמת היא שמצב ברירת המחדל שלה לא צריך להקבע לדלוק או לכבוי, אלא למצב האחרון (לפי קוקי) של אותו הגולש. הבעיה היא שאין לי סבלנות לחפור איך לעשות את זה ולשכתב את הפלגאין…