מהיו×: ×§× ×¡ 5,000 ש' לבעל עסק ×©×™×¢×©× ×• בו – תודה לשי על ×”×œ×™× ×§. ×חרי הקטע ×”×ž×˜×•×ž×˜× ×©×œ ×”×רליך בת"×, ×”×§× ×¡×•×ª ×¢×•×œ×™× ×•×לי ×”××—×¨×™× ×™×©×ž×¨×• סוף סוף על החוק. (למי ×©×œ× ×§×¨× ×צל ×’×™×, ×”×רליך ×‘× ×ž×œ ת"× ×”×•×“×™×¢×• שבימי רביעי, לעומת ש×ר השבוע, ×”× ×©×•×ž×¨×™× ×¢×œ החוק. ×בל ב×ותה × ×©×™×ž×” ×”× ×’× ×‘×™×˜×œ×• בימי רביעי ×ת רוב התפריט ×•×œ× ×”×’×™×©×• בייגלך ×•×—×ž×•×¦×™× ×œ×™×“ הבירה, ×›×ילו ×œ×”×¢× ×™×© ×ת ×לו ×©×œ× ×¨×•×¦×™× ×¢×©×Ÿ)
בשבועות ×”××—×¨×•× ×™× ×’× ×‘×ž×§×•× ×”×—×‘×™×‘ עלי, ×”× ×•×¨×ž×”-×’'ין, הפסיקו להתיר עישון ×‘×©×•×œ×—× ×•×ª ×¤× ×™× ×•×¢×›×©×™×• ×›× ×¨××” ×’× ×”×¢×™×©×•×Ÿ ×™×סר על הבר. ×× ×”× ×•×©× ×‘×מת ×™××›×£, 15 × ×§×•×“×•×ª זכות ל×יכות ×”×—×™×™× ×”×¤×™×¡×™×•×œ×•×’×™×ª המיידית שלי, 5 × ×§×•×“×•×ª חובה ל×יכות הדמוקרטיה שבה ×× ×™ ×—×™. הגעתי ×œ×ž×¡×§× ×” שכל חוק ×”×•× ×”×¨×™ ×’× ×•×™×ª×•×¨ על חופש, והרבה ×—×•×§×™× ×’×•×¨×¨×™× ×•×™×ª×•×¨×™× ×§×©×™× ×ž× ×©×•×, והרי ×”×יזון ×”×•× ×›×ž×” × ×›×•×Ÿ לוותר מרגע שהחלטת. למרות ש×× ×™ רו××” ×ת הצד הרע שבחוק ×”×–×”, ×× ×™ מוכן לויתור ×”×–×”.
הייתי מעדיף חוק שמתיר רשיון עישון במסעדות ל50-60% מהמסעדות. בלבד תחשבו על ×–×”! בבו×ך ×œ×”×•×¦×™× ×¨×©×™×•×Ÿ הפעלת מסעדה ×תה יכול לבקש רשיון ×¢× ×•×‘×œ×™ עישון. ×× ×‘×יזור המסעדה שלך יש כבר 50% מסעדות ×¢× ×ישור עישון, תוכל לקבל רק רשיון ×œ×œ× ×¢×™×©×•×Ÿ. ×× ×ª×ª×¢×§×©, תוכל ×œ× ×¡×•×ª "×œ×§× ×•×ª" בכסף ×ת הזכות לעשן מ×חד מבתי העסק ×”×חרי×, ובתמורה כמובן לדרוש יותר מהלקוחות ×”×ž×¢×©× ×™× ×©×œ×š עבור הזכות לשבת במסעדה שמותר לעשן בה, וככה × ×¤×˜×¨×ª ×œ× ×• הבעיה בצורה קפיטליסטית ופשוטה.
×× ×™ רוצה לחגוג ×ת השיפור ×”×–×” הערב על סטייק ובירה ×‘× ×•×¨×ž×” ×’'ין, מי מצטרף? 🙂
רעיון האחוזים ש'ך מעניין, אם כי יש בו בעיה אחת (שזו דווקא הבעיה שמצדדי העישון הכי נוטים להתעלם ממנה).
מסעדה (פאב/בית קפה…) זה מקום ציבורי.
אם זה מקום ציבורי, יש למן-דהו זכות להיות שם בלי שבריאותו תיפגע.
באופן עקרוני אין לי בעיה אם אכן יהיו איזורי עישון מופרדים באמת (כמו באיקאה?), אבל הישימות של זה שקולה בערך ללעשות מה שעושים בכל העולם התרבותי: יוצאים ומעשנים בחוץ.
אגב, לדעתי כל העניין של החוק החדש זו כרוניקה ידועה מראש ואין כאן משהו מעניין (בעיקר בעלי מקומות יתעלמו ממנו, אכיפה לא יעילה תהפוך את זה למשתלם, וזהו בערך לשנים הקרובות עד שזה יהיה מספיק עסיסי פוליטית להיכנס לעובי הקורה שוב). מה שבאמת מעניין זה לקרוא את טורי הדעות בעד עישון, בפרט כאלה נוטפי דמגוגיה וכעס על זה שפוגעים במעשנים.
לא עורך דין עבדך, אבל לדעתי זה לא בדיוק מרחב ציבורי רגיל. זה לא שדרה פנימית בקניון, אתה יושב שם ומשלם כדי לקבל שירות, אחרת יבקשו ממך הרי ללכת. יש הבדל. אפילו אם קטן.
מצד שני משגע אותי עוד יותר כשאני רואה שמעשנים לי במטבח של מסעדה ועם אותן אצבעות פותחים לי את הפיתה שעוד רגע אני אוכל, ולך תדע באיזו רמת תחזוקה מחזיקים את כל המטבח ואת מה שאני אוכל… אם חוקי תברואה כבר משגיחים על איך האוכל מטופל במטבח, למה לא שימשיכו וידאגו לבריאותי גם כשאני אוכל?
ואגב – החוק לא חדש, זה רק הקנס שעלה, והופך אותו למשתלם לאכיפה מבחינת העיריות, ולסיכון גבוה יותר מבחינת בתי האוכל. מצד שני החוק פוגע בחופש של מעסיקים ולקוחות מסוימים, ולכן אינו טוב. מה שהצעתי למעלה נראה לי הוגן לכולם (50% הוא לא מספר ברזל, מה שחשוב כאן זה לקחת את הטכנולוגיה הקיימת והזולה של חיפוש גיאוגראפי, מש-אפ של תוכנת מיפוי עם דפ"ז, וכך לראות בקלות אם ברדיוס 250-300 מטר ממסעדה חדשה יש אחוז גבוה או נמוך של עסקים עם רשיון לעישון וכך להחליט אם לאשר לבעל העסק לאפשר עישון במקום או לא. כך מגינים יותר טוב גם על האינטרס של הקהל הרחב וגם מיעוט המעשנים וגם כיסם של בעלי הפאבים).
אני אומר ככה – אם תנאי השוק יכתיבו שרשיון מסעדה עם עישון יעלה בשוק החופשי יותר כסף (כמו מספרים כחולים של מוניות למשל), יווצר מצב שמסעדות עם זכות עישון לקהל יעלו טיפה יותר, וזה יאלץ אנשים להפסיק לעשן או להשלים עם זה שצריך לשלם יותר (מה שגם ככה קורה כשהם קונים חבילת סיגריות עם מס של 200% או 400-500% כמו בבריטניה). סה"כ, כל עוד יש לנו חוק בריאות ממלכתי והטיפול באנשים עם מחלות עישון נופל על כתפי כל הציבור, יש לציבור אינטרס להוריד את כמות המעשנים בתוכו.
אגב, דבר דומה קורה עכשיו בבריטניה עם אלכוהול. הנתונים שבדקו משרד הבריאות וגופים עצמאיים מראים שלשכבת גיל הבליינים 20-30 צורכים כ"כ הרבה אלכוהול, עד שבעוד 10-15 שנה יותר אנשים יפתחו שחמת כבד ויצטרכו השתלה מאשר אחוז הנשים שמקבלות היום סרטן שד (שזה כבר מזמן מספר גבוה ומפחיד). כשמדובר בכסף ציבורי, יש בהחלט אינטרס ציבורי להוריד את הנטל הזה, לפחות כלכלית, אם לא מאינטרסים פשוטים של בריאות האוכלוסיה כי לאנשים לא מגיע לסבול. כרגיל נכנס כאן השיקול של זכות הציבור לחופש בחירה בשתית אלכוהול והכמויות שלו, מול אחריות הממשלה לשלום הציבור בטווח הארוך ולניצול נכון וטוב של כספי המיסים בצורה אחראית.
בית קפה, כמו קניון, חנות, מסעדה ושלל מקומות הם מקום ציבורי, למרות שהם מוחזקים ע"י ידיים פרטיות. שים לב שההגדרה המשפטית למקום ציבורי הינה מקום שבו נמצא הציבור, בניגוד לחברה ציבורית שהיא חברה ששייכת לציבור (מונפקת בבורסה). יש ציבור מספיק גדול של לא מעשנים, יותר מכך – של ביישנים, הווה אומר כאלו שלא יגידו לבחור לידם לא לעשן כי זה מפריע, וזה ציבור שצריך להתחשב בו. גם במחיר של כמה לקוחות מעוצבנים. על כך נאמר – שיהיו מעוצבנים במקום אחר (אני ברמן בבית קפה, אני יודע בדיוק במה מדובר).
אסף – במה ההגדרה המשפטית רלוונטית לדיון?
ועירא – שמור לי מקום בינואר.
Good luck Ira, but I'm afraid I'll have to agree with Lior – the problem in Israel is not luck of laws but their enforcement and general luck of respect to them.
I mentioned in a previous item about this that in Australia people abide by the law (and go outside to smoke) but I failed to mention that people are also brought up to be considerate with others – it's not just a matter of "don't smoke or get fined" but a matter of "don't do to others what you don't like yourself", that's why most smokers would take a few steps away from a bus station even though as far as i can tell they are not required to (I say "most" because some high school kids who smoke and think it's cool to piss on everybody many times won't do this).
A
בתיכון, לפני הצבא, ובשנה הראשונה ללימודים עבדתי במטבחים שונים (יותר בתי קפה אבל עם מטבחים של יותר מטוסטים).
על חלקם אני יכול להגיד שהם היו נקיים מאוד, ועל חלקם אני יכול להגיד שדי רחוק מנקיים (ולכן לא נשארתי שם). אבל באף מקום לא ראיתי מישהו שמעשן בתוך המטבח. אולי באיזה מסדרונצ'יק קטן של מטר על מטר וצמוד אליו, אבל במטבח עצמו אני לא זוכר שאי פעם ראיתי.
לכן אני חושב שזו עצה מ צ ו י נ ת לא לאכול במקומות שאתה רואה מישהו מעשן לך במטבח.
טוב, את דעתי לגבי העישון אתה יודע, ואני כמובן שמחה על כל יזמה שתאפשר לי להינות מבארים בלי סיגריות.
כמובן שאשמח אם תעדכן אותי לגבי המועד המתוכנן לביקור בנורמה ג'ין.
לגבי הארליך – כפי שכתבתי בפירוט אצל גיא, הם החזירו את החטיפים והמוזיקה הרגילה, כך שאולי כן הקשיבו לנו ורצו להצליח..
אחרי שנחלנו שם כזה חרבון, אני המום מזה שבכלל חזרת לבדוק מה קורה… :-O
על כלום פנים, אני מניח שנהיה שוב בנורמה לאורך השבוע, אולי רביעי שוב? אחלה יום פאבים מסתבר, טוב בערך כמו יום חמישי אבל יותר שקט.
אני בעניין. שמור על קשר.
טרי מהדפוס (פרטים נוספים בפוסט החדש אצלי) – מצאתי פאב בת"א שהחוק עובד בו. הבראון ברח' אחד העם, משהו כמו 3 שעות – אפס סיגריות.
חברים, בואו להצביע ברגליים (כלומר, תגיעו).
שכחתי גם לעדכן – גם בגילדה לא מעשנים, דיווח לנו עוד מישהו בשידור (GSM) ישיר כשישבנו בנורמה-ג'ין. אם בגילדה כובתה שלהבת, מי יעשן את אזובי הקיר?
רבותי – לרעה או (בעיקר) לטובה, ת"א תהפוך להיות סמוק פרי עד 2008 בקצב הזה, אני מקווה שכל הארץ.
הנה פוסט שמתאר (בחלקו התחתון) את הנסיון שלי עם החוק הזה..
German puts out cigarette with fire extinguisher
Now THAT's something I'd love to have the courage to do in an Israeli restaurant….
And what's that date on the comment? We are in February 20th, 2008 now.
עמוס, כמובן שיש לשים לב שהוא עשה זאת בפרטיות ביתו. אני חושב שאם היה נוקט בצעד כזה במסעדה, אולי היה נעצר.
(באמת מה קרה לתאריך בתגובה?)
היה באג בתבנית, התאריך שהוצג היה תמיד תאריך הפוסט ולא התגובה. תיקנתי – תודה!