עוד לא בדקתי בלוגים אחרים, אבל אני בטוח שהרבה שטרחו לבלוג בזמן אמיתי הקדימו אותי, אז אין לי מה לחדש הרבה, מלבד התמונות שצילמתי בכנס וורדקאמפ. אני מתנצל שידידנו פליקר החליט להפוך את הסדר הטמפורלי של התמונות, אין לי כוח למיין מחדש 42 תמונות, תחיו עם זה.
מה למדתי היום:
- אני שמח שאין לי לאפטופ, אבל חבל ששכחתי להביא פנקס לרשום כמה הערות בצד…
- יש הרבה נשים בעסק, מצוין! נשים לצערי לא נוטות להיות "ארלי אדופטרז" (שזה אולי מסביר את רווקותי, אבל זה לפוסט אחר?) אז זה אומר שבלוגינג עצמאי מגיע למיינסטרים?
- אין לי שמץ של מושג כמה בלוג מיקצועי באמת מקדם את העסק, אבל לא ברור אם למישהו יש מושג.
- חברות מרימות בלוגים בהיסוס כי תגובות לא מנומס למחוק ואז צריך להראות accountability, וזה יקר ולא נעים.
- לורל נתנה כמה טיפים פשוטים אבל לא מובנים מאליהם
- פוסטים מושקעים ו"מלאים" לא מעוררים תגובות. אם אתם רוצים תגובות הציגו 3/4 נושא ותנו לקוראים להמשיך משם.
- אם אין לכם משהו חדש לספר לקוראים, לפחות הפתיעו אותם באיך שאתם מספרים את זה.
- התמדה זה חשוב וגם "מנהגים קבועים". למשל פוסט תמונות של יום רביעי או פוסט סיכום הענף שאותו אתם מסקרים ביום שישי, וכדומה. אני חושב שבהחלט יש לי כמה רעיונות ליישם כאן.
- ישנם כמה וכמה סקריפטים לגריזמונקי ששווה להכיר, ספיציפיים לניהול וורדפרס ואקיסמט.
- לאט לאט יצטברו בלינק הזה התכנים מהכנס, חבל שזה כרגע נראה טיפה שבור (וארוך כי משום מה הוכנס כאן טקסט ארוך של קלינגר במקום לינק)
אני נהניתי והחכמתי. יש לי הרבה מה לעשות אופטימיזציה לוורדפרס, לתבנית שלי ולהתקין עוד איזה פלאג או שניים (כאילו אין מספיק). כל הכבוד למי שהרים, שזה אם אינני טועה בעיקר חנית, אהוד וטל. היפ היפ הוריי! ויש מספיק על מה לדבר לדעתי בשביל מפגש חודשי ולא רק שנתי…
עדכון – עכשיו קראתי שאם אוסיף את התגית הנכונה, המאמר יופיע באתר המרכזי. המילה הסודית היא wordcamp2007israel, ילדים!
אחלה תמונות! אבל אולי תתייג אותן גם עם wordcamp2007israel שיראו אותן גם בחיפוש הכללי לפי תגיות?
משאלתך פקודתי. נלך ללמוד איך מפעילים את הפלינקר הזה בצורה יצירתית, כמו להדביק תגית ל42 תמונות בבת אחת 🙂
יש רק ביה אחת… זה אומר שהתמונות שלי יופיעו ליד "wordKampf" של קלינגר, ואני לא מת על ה"בדיחה" הזו.
הממ. אז זה אומר שאתה לא מוצא את זה משעשע?
(ואכן, פוגעני וחסר רגישות. יודעת.)
לא. לפוקס היתה היום יציאת לייב בלוג עוד פחות מצחיקה אפילו והגבתי לו שם, ואיחלתי לו שיחליט להסיר אותה, ולשמחתי הוא אכן עשה זאת. אני לא נגד בדיחות שואה ואפילו מאוד ציניות, אבל זה צריך לבוא מסיבה טובה, למחות על משהו, להיות עם פואנטה. מה כאן נחוץ למחות עליו? אני מוכן להבין את צלב הקרס על שרוול המדים של המפכ"ל (יצירה מפורסמת של האמן הישראלי הידוע ה. למו) בהקשר שבו צוירה, אני יכול לצחוק עם הסוריאליזם של "המפיקים". אבל מה עשה כאן הכנס רע ומה עשו לו מארגניו? רק כי הכנס מכיל את המילה קמפ (מחנה באנגלית) שמזכירה לו את "מיין קאמפף" (מכורתי בגרמנית). זה ילדותי, חסר אמירה חסר פואנטה וחסר טעם. זה מוזיל את זכר השואה ואת נוראות מלחמת העולם השניה בצורה שאני לא מבין את מה היא משרתת, זה הכל…
ראשית, איש מאיתנו (כזכור, גם אני וגם יהונתן היינו מעורבים בארגונו) אינו מזלזל בכנס או מנסה להוזיל את זכר השואה. וזה אכן ילדותי, אבל זו בסך הכל בדיחה (שאולי הלכה קצת רחוק מדי, אבל עודנה בדיחה).
ודווקא איש מבין מארגני הכנס שראו את אותו "לוגו" אלטרנטיבי מפגר לא נפגע, מחה, או דרש שיוסר לאלתר (אגב, הקשקוש הזה שבא לאוויר העולם בזמן שניסיתי לעצב את לוגו הכנס, ועשיתי נסיון אומלל לשילוב בין מגן דוד וה-W של וורדפרס, דבר שהזכיר לי את מה שיהונתן אמר יום קודם).
לא ששום דבר מזה מצדיק את הפגיעה ברגשותיהם של אחרים. לפחות על החלק שלי בעניין, אני מתנצלת.
למען הסר ספק – אלו לא הדברים שפוגעים בי, הם רק גורמים לי לחוסר נוחות מעצבן ולירידת הערכה להומור והאמפתיה של אותו אדם.
אם הייתי ניצול שואה אולי הייתי נפגע יותר, אבל אני לא. אז אין מה להתנצל כלפי כי אני לא פגוע, אבל אם לאפי פוקס אכפת מתדמיתו כבלוגר, כעו"ד וכיהודי ישראלי, אז יש לו עכשיו אולי בעיה עם זה שאני ואולי קוראים אחרים מעריכים אותו עכשיו סנטימטר או שניים פחות :-/
במילים אחרות אני סולח על טעות מחוסר ידע, אני לא מבין טפשות מרצון מהסוג שיורה לעצמך ברגל. כמו שאמרתי, זה לא הצחיק והיה חסר פואנטה ואולי בשכבת בני ה70 זה פגע במישהו סתם.
אה, וכל זה בלי מילה על קלינגר, שמעצבן אותי בכל פעם שאני פוגש אותו, אבל מסיבות אחרות לגמרי 🙂