סופו של הארי פוטר

בשיטוטי באתרים סקוטיים נתקלתי בראיון עם רולינג לגבי סיום כתיבת הספר השביעי, שיוצא עוד שבועיים. מסתבר שהיא מודה ברצח של שתי דמויות מרכזיות (אבל היה לה קשה עם זה. היא שתתה חצי בקבוק שמפניה ונורא בכתה ונמרחה לה המסקרה!). היא עדיין טוענת שהדמות של הארי לא מבוססת על אף אחד (תוך התעלמות סדרתית מקומיקס של גיימן על ילד-עם-צלקת-במצח-שמגלה-שהוא-קוסם ועוד מראי מקום אחרים). את מילות הספר האחרונות היא כתבה לבדה בבית מלון עם השמפניה דלעיל והמון טישיואים. קשה להיות מליארדר.

הראיון המלא עם ×’'ונת'ן רוס הערב בBBC למי שקולט. אני לא טרחתי בינתיים לקרוא מעבר לספר הרביעי, הבנתי את הפואנטה, אבל השגעון התרבותי מרתק 🙂

5 תגובות בנושא “סופו של הארי פוטר”

  1. תיקון קטן: אין לטימותי האנטר של גיימן צלקת במצח.
    רק משקפיים עבים וגורל כקוסם-על.

    (מצד שני, קראתי רק את הכרך הראשון, שהוא היחידי שגיימן כתב, אז אולי הוא חוטף צלקת בהמשך)

  2. אוקי, אז אולי ערבבתי עם מקום נוסף? היה כבר איזה ילד קוסם עם צלקת איפושהוא לפני רולינג… גילי בר הלל נתנה לי פעם דקלום בעל פה על כל המקומות שרולינג הואשמה בפלגיאריזם ברמה כזו או אחרת, הזכרון שלי מעולם לא היה משהו, אבל לינק למישהו שיודע אני יכול לתת 🙂

  3. נו, גם בלי הצלקת על המצח, טים דומה הרבה יותר מדי להארי.

    לפחות בגירסתו הצעירה והמקורית, כשהוא בערך באותו גיל בו גם הארי מתחיל את מסעו לעולם הקוסמים
    (ראה כאן)

  4. במיוחד עם משקפיים והכל. משהו רקוב באדינבורו. אם אפגוש אותה שם בספטמבר ברחוב אני… אהם… אברח רחוק כי יש לה בטח שומרי ראש מפחידים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *