טוב.. אז בעקבות המלצתו של ליאור בבלוג שלו, נסענו גם אנחנו לבקר ביקב של הפלטרים אתמול אחה”צ.
מושב צופית היא פינת חמד קטנה ונחמדה באיזור השרון, וביתם של משפחת פלטר היא ירוק להפליא, והדגיש את המשמעות של יקב ביתי.
באופן כללי, היינות שלהם היו לא רעים, אבל גם לא משהו שנפלתי בגללו מהכיסא.
נתחיל בלבנים:
הסוביניון בלאן שלהם היה נחמד מאוד ומרענן, חמצמץ בקצוות שלו ועם טעם יחסית ארוך בפה.
לצערי, השרדונה היה אנמי לגמרי, לטעמי. התרשמתי מהעובדה שהיקב עושה שרדונה ללא חביות עץ, דבר שהוא בהחלט נדיר בנופי ארצינו, אבל היין פשוט לא התרומם.
כשהגענו, כבר לא מזגו את הבלאן דה בלאן, כך שלא יכולתי להתרשם ממנו.
באגף האדומים, היו חמישה יינות לטעימה, כולם מבציר 2005.
התחלנו עם בלנד של סירה, קברנה ומרלו, שהריח נהדר אבל לא קיים את ההבטחה בפה.
המשכנו עם סירה-קברנה שגם לא נתן ביטוי לגוף של הקברנה. הסירה השתלטה בו, ולא במובן החיובי לצערי.
הבלנד של הסירה עם הגרנאז’ היה החביב עליי מכולם. אין ספק שהיום לומדים להפיק דברים לא רעים מזן שנחשב נחות במשך שנים רבות (הגרנאז').
היין הרביעי היה סירה זני, שהיה עדין מאוד בטעם, ואפיין את הזן נאמנה, אף על פי שכבר נתקלתי בסירה משובחים מזה של הפלטרים.
הקברנה פרנק הזני, שחתם את הטעימה היה בהחלט לא רע, ואולי בעתיד ישתפר.
נקודת האור היחידה באמת, היתה דוכן הגבינות, שבהחלט היו טובות, עד כדי כך שהאפילו בטעמן הגס על היינות ששתינו.
אחת הבעיות, כרגיל, היתה עם המחירים הלא ממש ברורים שהיקב מתמחר בו את יינותיו.
140 שקל ליין אדום בינוני פלוס, זו פשוט גניבה, אם תסלחו לי על הבוטות.
אף אחד מהיינות לא היה ממש שווה את המחירים שרצו עליהם (אולי חוץ מהסוביניון בלאן המרענן).
אני מעדיף היום לקנות יינות נהדרים ולא פחות טובים, בחצי מחיר ממה שרוצים בפלטר.
כל שנשאר לי הוא לקוות שיום אחד הסיפור הזה יתפוצץ ליקבי הבוטיק בארץ בפרצוף. בינתיים הבועה רק מתנפחת.
שוב שלום גיא,
רק הערה קטנה, השם של היינות הוא שיראז ולא סירה (יש הבדל? אין הבדל? בכל מקרה זה השם…). חוות הדעת שלי על האדומים מסדרת T אפילו פחות טובות משלך. ההבדל היחיד הוא שטעמתי פעם אחת יין מהסדרה כשהוא היה במצב מוכן לשתיה, ואני מאמין שאם תטעם אחד מהם שוב עוד שנה תסכים איתי שהוא יותר מוצלח (אולי עדיין לא ימצא חן בעיניך, אולי עדיין לא תחשוב שהוא שווה 140 ש"ח – אבל אני בטוח שתסכים שהוא יותר מוצלח). אני לא מבין גדול ביישון, אבל נראה שהטאנין מעודן ומרוסן – רק יש המון ממנו, לצד זה כבר אפשר לשים לב לארומות מעניינות. עד כמה שאני מבין, עם הזמן כשיתחמצנו קצת טאנינים הם יתרככו, ישפרו את הגוף והמרקם ויאפשרו לשאר הארומות לבוא לידי ביטוי. אם זה יקרה או לא אין לי מספיק ניסיון להגיד – נשאר לבדוק
מעניין מאוד יהיה לעשות follow-up לפוסט עוד שנה. אני מוכן להתחלק עם שניכם במחיר בקבוק לבחירתכם מהסדרה, נניח באמצע-סוף 2008, ולבדוק.
לגבי גראנאש, אני חושב שהוא נחשב נחות רק בארץ וסבל מתדמית דומה לזו של הקריניאן.
למיטב ידיעתי אין הבדל כלשהו בין סירה לשיראז.
אלה הם שמות שונים לאותו ענב (יכול להיות שמדבור בעולם חדש מול עולם ישן, מבחינת השמות – אבל על הסיבה האמיתית שבגללה השמות שונים לאותו זן, אני צריך עוד לשאול).
אני מאוד פתוח בעינייני יינות, ואני אשמח לבדוק אותו איתך מתי שתרצה. עוד שנה זה בהחלט יכול להשתנות. בתקופה האחרונה שמעתי לא מעט אנשים מהללים את פלטר, ואני לא הצלחתי להבין למה בטעימה הזו. יכול להיות שבעוד שנה, יינות שטעמנו ביום שישי יהיו שונים לחלוטין, ומורכבים הרבה יותר.
על אף המחיר הדבוה, אין ספק בכלל שהייתי רוצה לראות עוד יקבים שעושים יין ישראלי טוב לאורך זמן.
לגבי סירה/שיראז – לא אמרתי שיש הבדל (כלומר, לרוב ההבדל הוא בסגנון היין עד כמה שאני מבין). פשוט אמרתי שהשם של היין הוא שיראז – ככה קוראים לו…