מחפשים נהג/ת פיכחים

החלקה של עירא בלפרואייגלפרואייג מחכה לי. בתור שתיין יש לי שם חלקה (תמונה מצורפת). אני וגיא נוסעים לבקר אותה בסביבות ספטמבר, ונשמח לצרף עוד מישהו או מישהיא או זוג ובקיצור, לחלק עם עוד אנשים את עלויות הטיול. אנשים שלא אכפת להם להעביר שבועיים בכיף איתנו בסיבוב מסביב להיילנדז וקפיצה לאיילה, בירה אירית, ויסקי סקוטי ואוכל טוב מכל מקום שהוא 🙂 . לא נתעכב ביותר מ 7-8 מזקקות אני מניח, אנחנו רוצים בהחלט לראות נופים וכמה טירות מגניבות (חלקן לוקיישנים של מונטי פייתון והגביע הקדוש או סרטים רבים אחרים). מסלול ראשוני (שעוד יהיה נתון להמון שינויים) כאן בקובץ מראי מקום של גוגל ארץ. נשמח גם להמלצות מסלול ואתרים ממי שמכיר…

17 תגובות בנושא “מחפשים נהג/ת פיכחים”

  1. Hmmm we have the exact same plot!!!
    either its a scam or we just bought whisky from the same field or its the only field they have .

  2. כל חלקה זה מטר על מטר בקושי… מה אתם עושים ענין 🙂
    היפה זה שכל בעל חלקה זכאי לדיווידנדים! כוס אחת ויסקי בשנה. ה"בעיה" היא שאפשר לקבל את הדיווידנד רק אם באים לבקר, אבל את זה אני מתכוון לעשות ממילא בקרוב. ואם כבר מחלקים כוס חינם, אני אקח את הדראם הכי ותיק שהם יתנו (30 שנה? 🙂 )

  3. הממ… נשמע כמו רעיון לא רע. בסוף יתברר שאתה ומישל שכנים ואלי תוכל להביא לו איזו כוסית לדרך…

  4. בדקתי… אבל כל השכנים שלי אמריקנים ושוודים.

    מצד שני יש אלפי חברי לפרואיג ישראליים רשומים. מוזר ומעניין 🙂

  5. יותר זול לקנות בקבוק בדיוטי פרי מאשר לנסוע לשם בשביל כוס אחד חינם.
    אגב הווסקי שלהם מזה טעים!!!! ממש מריח כמו עשן ומחליף טעמים בלי סוף בזמן שתיה.

    אגב יש להם עכשיו דיל על בקבוקים מסדרה מיוחדת בני 17 שנים ב 50 פאונד. מעניין אם אפשר להזמין משלוחה?

  6. אני לא יודע אם קנית את ה10 שנים או את הQUARTER CASK המשוגע. ריחות ים והמון עץ שרוף, כמו שהגדיר את זה (גיא? שי?) "קומזיץ על החוף".

  7. סתם שטויות… קהילת חובבי לפרואייג וערוץ שיווק שנותן להם כתובת דואל לשעשע אותי מדי פעם. ונגיד שהייתה לי באמת חלקה פיסית שם, נראה לך שהייתי עושה איתה משהו? 🙂
    מתוך מכתב הקבלה:

    Today your 'Friends of Laphroaig' club boasts over 260,000 plot holders spanning 150 different countries around the world. It started from humble beginnings over 10 years ago with individuals writing to the distillery wanting to know more or to be put in touch with other lovers of Laphroaig. We decided to give each friend a lifetimes lease on a square foot of the land we bought long ago to protect our all important water source- the Kilbride stream. As your club grew it became too expensive to send letters to everyone personally. Fortunately the World Wide Web came to our rescue.

    Today members come to our private website to build their 'virtual' home on their plot, they chat, meet friends from their country or their next door neighbours in the field, join in our auctions, competitions and of course to obtain special 'Friends' bottlings of Laphroaig whiskies and other merchandise from our online shop.

    שים לב… זה אפילו לא שדות שעורה או משהו. כמו מזקקות רבות הם קנו שטח אדמה אדיר מסביב למעיין שבו הם משתמשים, כדי להבטיח שלא יקומו שם מבני תעשיה או כל דבר אחר שיהרוס את איכות המים.

  8. סחתיין עליהם.
    ומישל – אנחנו לא נוסעים לשם במיוחד בשביל כוס אחת חינם.
    אנחנו נוסעים לשם בשביל הרבה כוסות, גם אם לא כל כך בחינם…

  9. נשמע מגניב אש. אני משתעשע ברעיון של לבקר בסקוטלנד בעצמי, אבל עדיין יש אי ודאות רבה לגבי מה קורה עם הסמסטר והבחינות בפרט. כמו שזה נראה הזמן שיש לי לעבוד בקיץ קוצץ בחצי אז אני לא בטוח שיהיה לי תקציב לטוס. בנתיים צריך לחכות לתשובה מה קורה עם הבחינות ואז להמשיך להשתעשע ברעיון.

    כדאי לחכות גם לעיצות של Islay
    ואם ינון ישמע על הפוסט אני בטוח שגם לו יש דברים לספר – אפשר אולי למצוא אותו בפורום (הרדום וחבל) של NRG.

  10. גיא נו באמת חשבת שמישהו יסע רק בשביל כוס וויסקי.
    אגב אני התאהבתי בוויסקי שלהם. ולי יש רק את בקבוק ה10 שנים שלהם.

    ואני אהבתי את משחק השיווק שלהם, זה משעשע ביותר.

    נראה לי שאני אצטרך לעשות אוסף של כל הוויסקי של האי ISLAY.

  11. א. אם אתה התחלת לאהוב כמונו את המעושנים אז לפרואייג הוא הכי גס ופרוע, שני אחריו ארדבג (לך על ה10 שנים. יש לי את ה17 והוא פחות טוב) והכי מעניין והפייבוריט האישי שלי הוא הלגאוולין (וגיא מסכים). אנחנו בדיוק משיגים כמה בקבוקי גרסת ה12 CS של לאגא, לצערי המחיר לא זול…
    האחרים פחות מעושנים אבל, שתדע! באנאביין עד כמה שזכור לי הוא לא מעושן כמעט בכלל, וברוקלאדי טעמתי מזמן ואני לא זוכר. הבאומור (שיש לי אחד מהם) הוא נושא לויכוח. הוא חצי מעושן ויש מי שאוהבים אותו ואלו שממש לא. אין לי מושג למה. מצד שני אני לא זוכר אם טעמתי אחרים חוץ מה"מארינר".

    פייבוריטים אחרים עם כבוד: גלנמוראנג'י טראדישיונל (CS, לא מסונן), מקאלן 10CS, היילאנד פארק, ומי יודע מה אפגוש בסקוטלנד 🙂

  12. צריך להשאיר משהו להפתעות, למרות שיהיה קשה להתגבר על זכורונת הלאגא שאני מתכוון להביא משם.
    לגבי העייצות של Islay, ד"א, אנחנו בהחלט מקשיבים ומשתמשים ברעיונות שלה.
    בקיצור, החיים קשים.

להגיב על מישל לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *