יקב ויתקין, ביקור שני

הפוסט הזה מחכה כבר שבוע וחצי, ליאור ביקש שאכתוב בעצמי על הטעימה, למרות שאין הרבה מה להוסיף אחרי הסקירה המצוינת של גיא.

היקב מוציא שני בקבוקים "בסיסיים" מצוינים בשם "מסע ישראלי", אני אוהב שהם מקפידים על שמות פשוטים ובעברית. "מסע ישראלי לבן" שהוא בלנד משתנה של ויוניה, פרנץ' קולומבאר וגוורצטרמינר. של 2005 פירותי עם חמצמצות הדרית רמוזה של אשכוליות שמגיעה מהגוורץ, ב2006 היא אפילו יותר בולטת (אחוזי גוורץ גבוהים יותר). קניתי בקבוק בשמחה רבה, ואקנה עוד שניים כשיושק ה2006.

הריזלינג משגע. לא חמצמץ ו… טוב גיא כבר כתב עליו הכל ואין אותו יותר על שום מדף (חוץ משני בקבוקים אצלי בבית, נגמר הבציר). בקרוב 2006.

הגוורצטרמינר הזני 05 יבש, ארומטי ומעניין מאוד. ליצ'י ואשכוליות, ומרירות נעימה, מאוד לא שגרתי. שני בקבוקים אצלי על המדף.

לבן בציר מאוחר סוגר את קו הלבנים. הוא בלנד על הסף העליון של המתיקות שאני אוהב, ולא עובר ל"מתוק מדי" כמו רוב יינות הקימוח שבשוק. ריזלינג(!), ויוניה ופרנצ' קולומבאר וארומות פרחוניות. יכול גם להתבגר עוד שנתיים-שלוש בבקבוק, יפה לו, קניתי 2.

את האדומים פותח "מסע ישראלי אדום" – סירה, קריניאן וקברנה פרנק. הקאריניאן אינו אותו ענב כשמצמיאים אותו ומדללים כראוי את הגפן. כרם רגילה נותנת טון עד שניים של פרי, אבל הכרם שממנה קונים ויתקין הפיקה אחרי שיקום בשנה הראשונה בקושי 100 קילו לדונם ובשניה קצת מעל חצי טון בלבד, אבל הטעם מצדיק את הכל. היין מיועד להיות יין שולחני עם טעם מלא אבל במחיר לא מחייב (65 שזה על גבול הריווחיות של יקב קטן כזה). הלוואי עלינו בלנדים כאלו מיקבים גדולים. יין קליל ונחמד עם רמז לאגוזים ולא פירותי מדי, לא צריך לחשוב פעמיים, מתאים להכול, רק לזכור לפתוח אותו איזה שעה לפני האוכל, במיוחד ה2005 כי הוא עוד צעיר. קניתי 2-3, כל גרוש מוצדק!

פינו נואר 2005 הפיל אותי בתדהמה. זה אכן לא דומה לשום פינו שטעמתי עד היום. טעם עמוק ומלא, ריחות פלפל וגם קצת בטעם, רק מה צריך גם הוא נשימה ארוכה, ומחליף טעמים כל הזמן. למזוג לכוס ולטעום קצת כל 10 דקות, ולגלות בכל פעם טעם חדש ושונה… משוגע ומצוין, ורק 75 ש"ח! קניתי שניים…

כאן באו שלושה יינות שעוד לא הושקו. קיבלנו למעשה טעימת חבית ש"נשמה" כ28 שעות לפני הטעימה. שווה לפעמים לחכות:

קריניאן זני 05 (קניתי ארגז עתידי), טיפה חמאתי בטעם, טאני למדי (גם אחרי כל הנשימה). טעם עדין אבל מלא כאחד, לא דומה לשום דבר שטעמתי עד היום… ויכול עוד להתיישן שנים. יהיה מעניין לפתוח בקבוק פעם בשנה ולגלות מה נשתנה.

קברנה פרנק 05 עתידי – טיפה פלפל, קליל ולא עמוק. לא רע אבל גם לא מספיק מעניין לי.

פטיט סירה 05 עתידי – טאני, עמוק, יכול גם הוא להתיישן שנים, קניתי אחד למשמרת…

ולבסוף ויתקין מחוזק בסגנון פורט. לא מפורטת שנה כי תהליך הייצרו כולל כל שנה בחביות גם חלק מכמות היין של השנה הקודמת לפי המסורת האפאלאצ'ית. מתיישן לאט לאט (בבלנד ענבים שעברו בין 18 לבין 40 חודשים בחבית). פורט מתקתק וראוי לשים על שולחן פורטוגלי ולהגיד בגאווה שזה בא מישראל. 120 ש"ח זה מחיר יפה וצנוע בשביל התהליך שאסף ודורון מנהלים שם. כל הכבוד… גם ממנו קניתי אחד.

סה"כ הייתה טעימה מאוד מהנה, ישבנו שם למעלה מ4 שעות ולמדנו המון מדורון, שדיבר והרחיב בפתיחות לא שגרתית על החלטות איכות מול עלות ושיווק, וכמובן הרבה על האומנות של ייצור היינות המצוינים האלו. אני ממליץ לכל חבורת חובבים לעשות אצלם כזה ערב טעימות.

4 תגובות בנושא “יקב ויתקין, ביקור שני”

  1. אחלה פוסט!

    נשמע שמשתלם להזמין אותך לביקור 🙂

    הפינו נשמע לטעמי ואם לא ייצא לי לטעום אותו בקרוב אקנה בקבוק.

  2. בהחלט מומלץ. לפי זכרוני, הם ביקשו לא ליצור איתם קשר לצורך טעימות החל מיוני, כי אז מתחיל חלק מהבציר.
    לכן גם עשינו את הטעימות באפריל ובמאי.
    בכל מקרה – הפינו מצוין, כמו שעירא כתב, ואין לי מושג כמה נשאר ממנו, אבל לדעתי אפשר להשיג אותו ביקב עצמו, ואולי בחנויות של "הכרם" שמפיצים אותם, אם נשארו בכלל בקבוקים להפצה.

  3. אחד היקבים האהובים עלי ביותר אני עוקב אחריהם כבר כמה זמן והם פשוט משתפרים משנה לשנה. ללא ספק אני צריך לארגן ביקור בהזדמנות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *