החיים הקשים של הכוכבים

שני ציטוטים הזויים שמצאתי היום ב"ישראלי" ברכבת. יודה לוי בוכה שאין לנינט ולו פרטיות בחיים כמו לאנשים רגילים…

הייתי רוצה לרוץ עירום בים או לעשות עם הבת-זוג שלי סקס בשירותים. בינתיים אני לא יכול

האם אני צריך את התמונה המנטלית?!

אדם שמתחתן עם עצמו הוא בנאדם שמקבל את עצמו. הייתי עסוק בלרצות אחרים, זה ההבדל בין כלב לחתול

את החצי השני של המשפט אני מבין ומסכים, מה שלא ברור לי זה מה זה להתחתן עם עצמך. הדבר היחידי שזה מזכיר לי זה קישקוש בטוש מהשינ-גימל בגדוד שלי: "אם אשתך לא לידך, תן לידך להיות אישתך".

בקיצור, הייתי אומר שלמר לוי הצעיר יש ליבידו בריא. אני מקווה שמשפחתה השמרנית של חברתו אישרה את הציטוטים המוזרים האלו 🙂

2 תגובות בנושא “החיים הקשים של הכוכבים”

  1. אני לא מבין את זה.. עזוב את המשפט השני, שאני ממש, אבל מ-מ-ש לא מבין… (או שזה הוצא מהקשרו או שמר לוי, צריך להכניס משפטים לפנתיאון של אלון מזרחי).

    תסתכל לרגע על המשפט הראשון: גם אני, תאמין או לא, הייתי רוצה לרוץ עירום בים או לעשות סקס עם חברה שלי בשירותים (או ב… שקר כלשהו). עזוב את התמונה הממש מזעזעת שיש לי בראש עכשיו (ותודה לך על הפניית תשומת ליבי לעניין). את הרצונות שלי אני לא מפנה לעיתונות. לגבי מימוש, זו גם בעיה לא קטנה, וזאת משתי סיבות:
    1. אני ממש לא חושב שהייתי רוצה לרוץ עירום בים ולהסביר לכל מיני שוטרים למה אני בסה"כ מממש את הרצונות של יודה לוי.
    2. אין לי ממש חברה ללכת איתה לאיזשהו תא שירותים. וגם אם היתה – למה שאני לעזאזל ארצה לספר על זה? למה? כבר אין יותר אינטימיות? נעלמה הרומנטיקה? אני צריך לספר לכל קהל עם ועדה שהנה – אני הולך לשכב עם חברה שלי במקום כלשהו שאינו המיטה שלי?

    מר סופר-סטאר רוצה פרטיות? שיפסיק לפנות לעיתונות כל הזמן. שינסה את המילה "לא" בפעם הבאה שמבקשים ממנו כותרת לאיזה צהובון. זה ממש קל. אתה שם את ה-"ל" לפני ה-"א", ונותן דרור ללשונך. "לא". זה כל כך פשוט. הצביעות הזאת פשוט הורגת אותי. הרי "חוסר הפרטיות" של הסלבריטאים למיניהם, זה מה שהופך אותם לסלבריטאים מלכתחילה. לא מתאים להם? שיפסיקו להגיע לכל אירוע שברור שיהיה בו צלם פפראצי אחד לפחות. שיפסיקו לדבר עם עיתונאים כל הזמן.

    מר לוי יכול לקחת אותי לדוגמא. אני עושה את זה כבר שנים. לא הולך לאירועים של סלבריטאים, לא מקבל מתנות מאף חנות בגלל שהשם שלי מתנוסס על חשבונית, וגם לא מדבר עם עיתונאים לאף מטרה. וראו זה פלא – לי אין בעיה של פרטיות.
    מצד שני, אין לי גם את נינט. אז אולי בכל זאת יש משהו במה שהוא אומר. תנחומיי.

  2. אני מבין שעם הכסף בא התאבון והחרמנות לא צריכה לחכות, אבל בנאדם שעושה כסף טוב ויכול להחזיק מכונית כהת חלונות בחניה מחוץ למועדון צריך ללכת לשירותים לזיין בעמידה בתוך אגם פיפיקקה. הוא מספר לי את זה שארחם עליו שהוא לא יכול למלא את "חובותיו הרומנטיים" לחברה שלו? מה?!?! עוד לא היתה לי חברה שרצתה לעשות את זה בשירותים של מועדון ולא חושב שהייתי מסכים. היתה לי אחת שניסתה לאנוס אותי באמצע פאב בנחלת שבעה ליד השולחן עם אנשים ודוסים מסתכלים עלינו וזה עשה לי טראומה להרבה זמן, אבל אפילו זה יותר טוב מאשר בשירותים. יאאאק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *