Happy days

(או: "זכות הציבור להיגעל")

"זה אחד הימים המאושרים בחייו של יגאל". אני בטוח. לפחות כמו היום שבו הוא רצח איזה ראש ממשלה אחד, מי זוכר אותו. לעומת מר עמיר הוא כבר שנים לא הופיע בעיתונים.

הציטוט הנ"ל בא או מאימו או מאחיו של יגעל עמיר, תלוי איזה עיתון קראתם. בעוד כ7 שעות תצעד לריסה טרימבובלר לתוך חדר לממש סוף סוף את ברית נישואיה השניים בהתייחדות רבתי עם בחיר ליבה המוזר ('סתומרת גם הלב וגם הבחור מוזרים).

ראש ממשלה אחד מוטל בקבר, יד לזיכרו בכיכר רבין מחוללת פעם בכמה שנים, אבל יגעל ומשפחתו עולים שוב ושוב לכותרות. כל המדינה תדע בדיוק מתי היא נכנסת לחדר ההתייחדות ומתי היא תצא משם. מדינה שלמה תדע אם היא נכנסה להריון וכמה פעמים הם עשו את זה. מדינה שלמה אולי תזכה אפילו להדלפה של השב"ס באיזה פוזות הם עשו את זה וכמה רעש היה שם. לריסה טרימבובלר-עמיר היא אמא לכמה ילדים שהתחתנה עם רוצח שלא הביע חרטה. יהודי שרצח יהודי, עבר על דיבר ולא מתייסר על כך. אפילו בעלה לשעבר מריע ותומך. זו הדת שלנו היום, והעיתונות מסקרת כל פרט ושומרת להם על מעמד הסלבריטאים. איזה, העתונות לא תספר לכם מתי יודה ונינטייב עושים את זה, אבל על לריסה ויגעל תקבלו את כל הפרטים החשובים. יום גדול וכחול לעיתונות הצהובה.

וברור לי ששניהם יכתבו ספרי זכרונות, ואחריהם מר שמפניה וגברת הר-שפי. וברור לי שהם יהיהו רבי מכר לא רק בכל העולם אלא אפילו בארץ. הוא יצא יום אחד מהכלא אדם מאוד עשיר או לפחות ילדיו יחיו טוב מאוד, עם פנסיה שמנה, כי הקהל ישלם יפה יפה על הספר ויתגמל את ילדי הרוצח בעל החיוך המתנשא במשכורת לכל החיים.

ככה יעשה לאיש אשר אלוהים חפץ ביקרו. אם היה אלוהים, אני חושב שיש פה הוכחה שהוא אירוני ובן זונה. ואם לא אלוהים (ברור שלא), אז יש פה הוכחה שהמין האנושי הוא חיה רודפת מין ואלימות באיצטלה של עיתונות וזכות הציבור לדעת.
אם הייתי עורך הייתי עושה את הדבר האחראי ולא מתייחס. לא נותן לפושע משום סוג שהוא מעמד של סלבריטי. לא מפרט את השעות המדויקות שבהן הוא ולריסה מקיימים מצוות משכב בהמה ושופכים זרעם במהדורות כל הערוצים לתוך עינינו ואוזנינו על אפינו וחמתינו. דיינו.

7 תגובות בנושא “Happy days”

  1. מצד אחד, ייחנקו שניהם אמן במהלך משכב הבהמה שלהם זה עם זה. הייתי מאחלת להם עוד כמה דברים, אבל זו כבר הסתה.

    מצד שני, הבעיה, כך נראה לי, היא מבחן המציאות המטונפת שלנו, בה "זכות הציבור לדעת" מהווה תירוץ טוב למתן במה לגועל נפש שכזה, כי החרא הזה מוכר עיתונים. לו הייתי מנהלת את העולם, הוא היה כולל גם מעט מאוד סיקור לטרוריסטים ומעשי הזוועה שהם מבצעים, כי עם כל הכבוד לאבל של קורבנותיהם, המרוויחים היחידים הם הרי הטרוריסטים עצמם (כי הרי העיקר שכותבים את השם שלך נכון ובכך קידמת את המאבק שלך עוד קצת).

    *אנחה כבדה*
    (אגב אני חולה על הפריוויו האוטומטי לתגובות אצלך בבלוג – זה פלאג-אין או שזה מובנה בתבנית העיצוב הזו?)

  2. לא יודעת… כל העסק הזה מאד מטריד ומעצבן.
    כלומר, קשה לי הקונספט החוקתי של לא לאפשר להם להתייחד (גם אם אני בצורה שקשה לי לחיות איתה, בעד ההגבלה), מהצד השני כל הפסטיבל התקשורתי הזה…
    בחיי שיש דברים יותר חשובים לדווח עליהם, נניח ליברמן והממשלה, נניח הנשיא שלנו והעובדה שעדיין לא התפטר…
    ואם נגמר להם על מה לכתוב – יש בלוגים שאפשר לסקר.

    רק לא זה, לא את זכויות הביקור הארורות.

  3. אלו מקרי הקצה שבהם נבחנת הדמוקרטיה. כשאתה נלחם על זכויותיו של אדם שאתה לא סובל. זכותו של החלאה להתחתן ולעשות ילדים כמו כל אסיר אחר, וזכותם של העיתונים לכתוב על זה. זכותנו לכתוב על זה בריש גלי שזה מחלחל אותנו עד עמקי הנשמה. עצוב שהוא היה צריך להלחם על זכויותיו עד לערכאות גבוהות ולייצר כל כך הרבה צומי.

    שרון – על איזה פריוויו את מדברת? פיספסתי משהו? הכי אני אוהב את הDHTML ששביינרי בלו (שתרגמת את אאל"ט), ולכן חשבתי להפוך את הערכה הזו לאחת מהתת-ערכות של ביינרי. שם צפים פריוויואים ושאר ממתקים מתחת לקרסור בטיוליו על הדף.

  4. בהחלט בהחלט. עצוב, אבל נכון.

    ואני מתכוונת לפריוויו של הוספת תגובות. זה שמתעדכן תוך כדי הקלדה.

    ביינרי בלו הוא באמת יופי של תבנית. מצד שני, העיק עליי נורא שמכיוון שתרגמתי רק את ה-PO וה-CSS שלו, לא יכולתי לכפות על התבנית כיווניות עברית מלאה ברמת הדפים עצמם (תאריכים, תוי בקרה וכו'), ועד היום חבל לי על זה.

    ויסטרד ליטל גם הוא ממש פנטסטי. אני חייבת להתוודות שזוהיתה התבנית הראשונה שניסיתי לתרגם, אבל הרגיז אותי שהיא לא נראית טוב ב-IE6 ולכן הפסקתי. אני מעדיפה להשקיע מאמצים בתבניות שנראות טוב אצל כולם, ללא הבדלי דת.

  5. בהחלט תודה על הלינק 🙂
    ייבדק ואולי אף יותקן.
    ה WP שלי לדעתי מתחיל לקרוס מרוב תוספים 🙁

    וכן, מסכימה איתך – כך נבדקת הדמוקרטיה, ודמוקרטיה זה טוב וחשוב, ושמירה על זכויותיו של כל אדם באשר הוא חשובה גם היא.
    מי כמוני יודע, שהרי אני חלק מקהילה שנלחמת על הזכויות היומיומיות באופן קבוע ורציף…

    חשוב לשמור על החופש, חשוב להילחם עליו, וחשוב לדווח שהושג. רק ממש לא חשוב, לדווח מתי בדיוק מומש אותו החופש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *