המקור – ביקורות ומה הלאה?

המקור היא עמותה רשומה (מלכ"ר) שהייתי בצוות ההקמה שלה לפני כ4 שנים עם עוד חברים מקהילת הלינוקס בארץ. אני מודה שהייתי פסימי כבר בהתחלה, כי תהיתי אם קורה מספיק "אקשן" בקהילה המקומית בשביל להזדקק לעמותה.

כדי לעשות סדר בדברים, לינוקס קיים 15 שנה (חוגגים החודש אני חושב), ותוכנה חופשית בסגנון GNU קיימת 22 שנה. בארץ היתה קהילה, הדוקה יותר או פחות בשנים שונות, אבל די רציפה במשך 11-12 השנה האחרונות. הדיונים אם להקים עמותה הם כמעט באותו הגיל, ותמיד הראנו שמסתדרים מצוין גם ככה. בשלב מסוים הייתה ללינוקס יותר חשיפה. חלונות 2000 יצאה (או שזה היה XP?) והנוער-נוער-נוער יצא לרחובות, מיקרוסופט שמה עין על 15 הפינגווינים שעמדו על מדרגות הסינרמה וחילקו סטיקרים, פלאיירים ודיסקים של הפצות לינוקס חינמיות. לצורך האירגון קיבלנו תרומות ישירות של חולצות, פלאיירים ודיסקים מחברות שונות, אבל לא יכולנו להוציא להם חשבוניות, והעדפנו שלא לקבל מזומנים עקב כך. שוב ושוב דיברנו על כך שאנחנו יכולים לארגן הפגנות קטנות וחמודות כאלו בטווח הקצר, אבל לא לגדול לארועים יותר גדולים בלי חשבון בנק קהילתי רשמי. הקש ששבר את גב הגמל היה רוגוסט פינגווין הראשון, בדיוק לפני 4 שנים. גלעד בן יוסף שכר את אולם סינמטק ת"א כדי לצפות בRevolution OS ונשאר כסף ספייר. והתכנסנו אצלו בסלון כדי להחליט איך יופקד הכסף ואיפה, כאשר הכיוון הכללי הוא להקים סופסוף עמותה ולהרים עוד פרויקטים גדולים כאלו.

אבל יש לזכור שאנשי בזאר הם קצת אנארכיסטים בנשמה, והם מרכיבים חלק נכבד מותיקי הקבוצה הנ"ל, ולעומתם קם דור שפחות מוטרד מאידאולוגית חופש התוכנה ומתענין בקוד פתוח כי הוא קוד פתוח, והאנרכיזם פחות בדם שלו. האנרכיסטים מנסים להקים ארגון (זה כבר נשמע בעייתי) עם הדור החדש ויוצא מזה סלט. לא נכנס בפרטי פרטים אבל אני חושב שהבעיה העיקרית שאני רואה היא שאף אחד לא ראה את תפקיד העמותה באותו האור והמון מלל נשפך על הפרפראות במקום זה – ניסוחי תקנונים בעיקר.

אני כאיש בזאר ראיתי את הקהילה ממשיכה לעשות את מה שהיא עושה כיום, אולי מרכזת כוחות בעזרת העמותה כגב כלכלי וייצוגי, אבל הפעילות עדיין חייבת לבוא מהקהילה, העמותה היא רק ארנק חוקי. לעומת זאת הרבה מהחברים החדשים שהצטרפו בAP2 חשבו שתפקיד הועד הוא ליזום ולנהל פרויקטים, ולא רק להיות אחראי על קופת העמותה. זו שטות גמורה כמובן לחשוב ששלושה אנשי הייטק (פייס איט, אלו מי שרצו בד"כ בבחירות), יהיה להם זמן גם לארגן ולנהל ישיבות וכספים וגם ליזום כל מיני פרויקטים יפים ולנהל אותם, במיוחד החברים בועד שיש להם עסק לנהל ולא רק עבודה 9-5.

עכשיו בא דור עוד יותר צעיר, שכמו כל ישראלי צועק "תנו לי" ו"תעשו לי" וכל מה ששמענו במשך שנה ברשימות התפוצה של העמותה היה בקורות שליליות על התנהלות העמותה, על מעש וחוסר מעש, על אליטיזם, על אופורטוניזם, על כל זוועה אפשרית אולי חוץ ממעילה (תודה באמת). 99% מהביקורת היו התקפות ילדותיות ושקריות או סתם שגויות, אבל את המוראל של הוועד זה פורר. השנה עד הרגע האחרון לא היה ברור אם AP5 בכלל יתקיים ובסוף זה אכן היה יום הרצאות קטנטן ותו לא לפי מה ששמעתי. ההתקפות הילדותיות על העמותה גרמו לכך שלאף אחד לא נשאר ממש חשק ליזום, ואני מפחד שהנבואה עוד תגשים את עצמה, ובעוד שנה או שנתיים, לא יוותר מהעמותה משהו שווה הצלה (תדמיתית) והיא תתחיל לשמש באמת יותר כלי לקידום העסקים של חברי הועד, מה שהיום (בניגוד לטענות!) עוד לא קורה.

אני אופטימי שהועד החדש, שלפני שהוציא פיפס מרגע שנבחר עומד להבחן בגיוס פעילים למען המלחמה בהצעת החוק של וילן, אולי יצליח לשפר את המצב. בעת כתיבת שורות אלו אתר העמותה לא מסביר פנים, אין שם ניוזלטר חדש כבר למעלה משנה, אין הודעות מעודכנות על הועד החדש, אין דוח"ות כספיים ל2005… אני מחכה למהפך כלשהוא, כי גם לי אין רגע דל לעשות משהו למען הענין. רק יושב בצד ובוכה שאין כבר כ"כ עמותה, אבל הביקורת שלי היא כלפי האין-קהילה, לא כלפי הועד.

2 Replies to “המקור – ביקורות ומה הלאה?”

כתיבת תגובה