מרצ, שניסו לחלוב קולות ולדפוק חיוכים לכולם בבחירות האחרונות, להכניס סמים קלים ותוכנה חופשית למצע, תפסו תחת עם הגיעם לשלטון, ומביאים לנו את הפרק הראשון בסדרה האמריקנית המצליחה…
הנה שרפתי שוב את הקול שלי בכיוון הלא נכון. בפעם הבאה חד"ש. לא נשאר למי להצביע.
פוליטיקאים לא מבינים שזו לא הזווית הנכונה לתקוף, שאת המנגינה הזו אי אפשר להפסיק. עד כמה שזה לא צודק, זו כבר עובדה. וכמעט בלתי אפשרי לעצור את זה בלי להעניש משתמשים חפים מפשע. הפתרון ממזמן הוא שינוי שיטת העסקים במוסיקה ולא כפיית פיקוח על ספקי התשתית. זה פשוט מגוחך. שילחמו במפיצים בתחנה מרכזית ובשוק, בספאמרים. זה ליבראליזם זה? בשלב הבא יצא מהחוק פיתוח תוכנה חופשית והפצת תכנים CC כמו בצרפת, או האיסור על רוורס אנג'ינירינג כמו בארה"ב וניו-זילנד. הם גם מגמגמים משהו על העלאת מס אקו"ם מכל משתמשי האינטרנט ודרישה מכל ספקיות האינטרנט לחשוף פרטים של משתמשים, של בעלי אתרים ולנטר תכנים. האנשים האלו נפלו על הראש! זה יחנוק ויקפיץ את מחירי התקשורת בארץ. מזכיר את מס המדיות של קנדה. מה הלאה?
אוף 🙁
המסקנה המסכנה שאני מגיע אליה זה שכנראה אני אצביע לליברמן בבחירות הבאות. זאת עקב הניתוח שהפעולות אותם מבצאות המפלגות הינם ביחס הפוך לסיבות -ולרצון האלקטוראט שלהם:
ליכוד/קדימה – התנתקות
מערך – מלחמה ושר הבטחון
מרץ – החוק הדבילי הזה + אלם מוחלט בתקופת המלחמה עד לשבוע האחרון.
לפי ההגיון הזה ליברמן יעשה שלום אם איראן. מה חבל שכהנא כבר לא חי – הייתי מצביע בשבילו (בעצם אולי לא – להכפיף אותנו למשטר האיאטולות זה קצת יותר מידי)