× ×• ב×מת. כמה פ×תוס ×•×—×•×¨×™× ×‘×¢×œ×™×œ×” ×פשר לסבול? כמה יכול הקהל לשבת ב××•×œ× ×•×œ×—×˜×•×£ סתירות וסטירות? ×× ×™ הרגשתי ×ת ×”××™× ×˜×™×œ×™×’× ×¦×™×” שלי × ×¢×œ×‘×ª ×•× ×¢×œ×‘×ª, ×ורך הרוח שלי התקצר והסוף בכל ×–×ת הצליח להפתיע ×ותי בדליחותו. ×פילו כריסטופר ריב (×¡×™×™× ×˜×•×œ×•×’ ושחקן סוג ד') × ×ª×Ÿ יותר ×—×™×™× ×œ×“×ž×•×ª ×”×–×ת. ו×ולי ×× ×™ פשוט רו××” ×ת הפל×סטיק ההוליוודי ומחפש ×ת החיספוס של ×’'ין הקמן ומרגוט קידר.
הסיפור מוגז×, צפוי, ×ž×œ× ×¡×ª×™×¨×•×ª, וחסר עומק… למעשה כל מה שכיף ×ו מצחיק בסרט תומצת כל כך טוב בקדימון ×©×œ× ×¦×¨×™×š ללכת לר×ות ×ת כולו. חסכתי ×œ×›× 🙂
מסכים. זה היה ארוך, ומעצבן לפרקים. מה שהחזיק את הסרט זה ההתיחסות לסרטים הקודמים – וגם זה בקושי (וההתיחסות לקנבליזם של החבר הטוב של האדם). באמת סרט מיותר.