הרצאה שווה נוספת היא זו של ריק פאלקפינגה, ראש מפלגת הפיראטים השבדית (שנכנסה לאחרונה לפרלמנט האירופי). המפלגה נלחמת על רפורמה כלל עולמית של חוקי הקופירייט, והכותרת של ההרצאה מסבירה בצורה מאוד ברורה את עמדתו: "משטר הקופירייט מול חופש הפרט" והוא מציין שכותרת אפשרית אחרת היתה יכולה להיות "תעשיית הקופירייט נגד העתיד". פאלקפינגה הסתובב ב2007 בכמה כנסים ונתן הרצאות כל כך מוצלחות, שאנשים שאינם אזרחים שבדיים או אפילו אירופיים קמו ונתנו לו על המקום תרומות במזומן (חוקי מבחינת שבדיה) כדי שיריץ את הקמפיין שלו ויזכה במושב פרלמנט, ואולי ישפר את המצב בעולם דרך שינויים מתוך אירופה.
הבעיה המרכזית של אכיפת קופירייט בימינו, אומר פאלקפינגה, איננה ספרים לא חוקיים בחנות או הופעות "גרסאות כיסוי" שאינן מפרישות תמלוגים לאקו"ם, אלא העובדה שאי אפשר לשלוח סרטון או שיר בדואל, כי לאחרונה ממשלות מערביות ו"דמוקרטיות" מרגלות אחרי כל ביט של מידע שיוצא ונכנס על הקו שלך, וכך, למשל, הלך על סודיות הדואר, שהיתה כה קדושה פעם, כי זה הרי אומר שגם כל מכתב לרופא או לאשתך מועתקים ונבדקים. קופירייט הפך להיות תעשייה מונופוליסטית, שמשפיעה לרעה על הדמוקרטיה וזכויות הפרט. המשפט הבינלאומי מסכים שהאחריות לתתוכן מכתבים לא תיפול על הדוור, אבל תאגידים חזקים היום דוחפים לכפות על ספקי אינטרנט אחריות על התנהגות המשתמשים ותכניהם… אז מה חשוב יותר? פרטיות ודמוקרטיה, או קופירייט? משם, הוא אומר, הולך חסיון מקורות, חופש העיתונות, אנשים נאלצים להפעיל צנזורה עצמית, ובקיצור הוא מתחבר באופן מוזר למה שכתבתי השבוע לגבי "חברת החשודים", סדרת הפודקאסטים של רשות השידור הקנדית, רק שכאן מדובר בצד של התעשיה ולא החרדתיות הבטחונית, שדוחפת להתנהגות הבעייתית, ואולי רוכבת עליה. כל עוד זה יהיה רווחי, אף אחד לא ירצה לעזוב את המושכות…
This planet has – or rather had – a problem, which was this: most of the people living on it were unhappy for pretty much of the time. Many solutions were suggested for this problem, but most of these were largely concerned with the movements of small green pieces of paper, which is odd because on the whole it wasn't the small green pieces of paper that were unhappy.DNA, HHGTTG
פאלקפינגה ממשיך ומדגים איך מאז 1709, עם צאת החוק הבריטי (שהיה הראשון בעולם) להגנת זכויות היוצרים ושהגדיר לראשונה את המונח "קנין רוחני", הוא המשיך לשמש לא להגנת זכויות היוצרים אלא בעצם להגנת מונופול המפיצים. בימינו, מצד שני, אין כאן יותר סיבה למונופול, אלא הכרה בכך שהאינטרנט כולו שיחה אורגנית בין כולם לכולם.
הצעותיו לעתיד: הגבלת חוקי הקופירייט אך ורק על שימושים מסחריים. על ממשלות לעודד איסוף, צריכה, שימוש (רמיקס, גזירה) והפצה של ידע ותרבות בצורתה הבלתי מסחרית. המטרה בעיניו היא שלכלל האנושות תהיה גישה מלאה לכלל הידע האנושי בכל מקום ובעל זמן. הטכנולוגיה כאן, נשאר רק לפתור את הבעיות שמציב החוק, הוא אומר. כרגע מה שעומד כאן לרועץ הוא המונופול של התעשייה הזו, ולדעתו זה בסדר גמור להקריב את תחום התעשייה הזה בשביל המטרה היותר גדולה. גם הוא רואה את התעשיה שורדת כי עדיין אנשים ירצו לצרוך את הבידור שלהם בכל מיני דרכים יותר נוחות, והוא משווה את זה לשירותי שידוך ואתרי היכרויות – מה שחינם וחופשי לא אומר שאין מקום לשירות משופר בתשלום.
לצערו, פוליטיקאים הולכים לאיבוד בין רצון לעשות את הדבר הנכון לעם, לבין להג הלוביסטים של הקופירייט על פורנוגרפיית ילדים ושאר שטויות, ובעיקר העובדה שהפרלמנטים עסוקים כל כך בבטחון, אנרגיה ורווחה שהם מפספסים את מה שברדק "הקנין הרוחני" עושה לעיוות החוקים וזכויות הפרט.
ההצעות של מפלגת הפיראטים לרפורמה בחוק זכויות היוצרים יצאו בצורה נוחה בפריים המרכזי בסרטון היוטיוב לעיל:
- חילופי קבצים ונגזרות יצירות למטרות לא מסחריות יהיו חופשיים.
- תקופת ההגנה על זכויות היוצרים תקוצר משמעותית ל5-10 שנים מרגע הפרסום.
- ההגנה על שיוך תהיה אבסולוטית.
- נז"ק דיגיטאלי יוצא מהחוק. מבחינתם זו דרכן של חברות לאכוף חוקי קופירייט פרטיים ("ובשביל זה יש לנו פרלמנט, אז תודה אבל לא תודה").
- פטנטים הם דבר רע ויש לבטל אותם, החל מפטנטים על תוכנה. לדבריו פטנטים קיימים רק על הסקאלה שבין "מיותרים" לבין "שטניים", והוא מדגים.
- חיזוק הפרטיות, השמת דגש על הליכים תקינים להגנת הפרט מהשתוללות ממשלתית ומסחרית על חשבון זכויותיו.
- שקיפות שלטונית.
אין כאן סעיף שאינני מסכים איתו, למעשה הרבה מזה רציתי להכניס למצע התנועה הירוקה בזמנו אבל החלטנו בסוף לשמור אותו יותר קצר, ולצערי פחות מפורט, והתמקדנו רק בצד הטכנולוגי. פאלקפינגה מספר בשמחה שלמרות שהבחירות ב2007 השאירו אותם מחוץ לפרלמנט, הם הצליחו ליצור עניין אצל אלו שנכנסו, והוא שמח כמובן לחלוק איתם את רעיונותיהם, והוא שמח שמפלגות אירופיות אחרות מעתיקות את המצע שלהם כלשונו לתוך מצען שלהן.
לבסוף שלוש שאלות חשובות שעולות בסוף הרצאתו: האחת בנושא "סימן רשום" – טריידמארק – והוא מייד עונה שאין כאן קשר לזכות מעתיקים ומפיצים או למונופול, אלא סימן שמזהה אותנתיות של מוצר או פירמה או תו איכות ומגן על הצרכן, והלא כל המטרה היא כאן לבטל את כוחות מונופולי המפיצים ולתת את הכח ליוצר ולצרכן, ולכן המצע שלהם לא נוגע בכלי הזה, שעושה את עבודתו נאמנה.
השאלה השניה היא לגבי תפוגת זכויות היוצרים אחרי 5 שנים – מה יקרה ליצירות שהיו מוגנות תחת הGPL? האם EMACS והקרנל של לינוקס יהפכו בבת אחת לתוכנה ברשות הכלל? "כן!" הוא אומר בפשטות, ולדעתו זו בעיה קטנה מאוד יחסית לכל היתרונות של תוכנה ויצירות אחרות שישוחררו לציבור עקב השינוי.
והשאלה עם התשובה הכי מעניינת ממשיכה ויכוח קטן שהיה לי בעבר עם צפריר – מה יקרה לעולם התרופות אם לא יהיו פטנטים? ובכן, ראשית מערכת הפטנטים של העולם הראשון מונעת תרופות ועזרה מהעולם השלישי, לדבריו. שנית הוא מדגים שלפי מבנה ההוצאות והרווח של 20 חברות התרופות הגדולות, אין שום פגיעה ביכולת הקיום של החברה בלי פטנטים, רק פגיעה קלה ברווחים ואילוץ מעבר למודל עיסקי שונה במקצת: 80% מהכנסות החברות מגיע מהציבור, אבל לפי הדוחו"ת השנתיים, רק 15% מהמחזור יוצא על מו"פ, לפי ה-FDA שני שליש מתוך זה יוצא על מחקר לעקיפת פטנטים וזכויות של חברות אחרות(!!). 30% מההכנסות יוצא על ייצור. אחרי 45% אלו, השאר הוא שיווק ורווחים נקיים. אם נסכים ש45% משמשים באמת את טובת הציבור, את 30% של הייצור נוציא לקבלני משנה מקומיים כדי לחסוך בעלויות אם אפשר, נשאר עם סכום מאוד קטן שהוא המו"פ הדרוש, ושראוי שימומן ממענקים מכספי משלמי המיסים ויותיר את הידע ברשות הציבור ולא במונופול חברות התרופות. אני שוב בעד.
למפלגת הפיראטים יש דף מפורט על אלטרנטיבות. אני הייתי ממליץ לכמה מפלגות ישראליות לאמץ את הרעיון.
השינוי המהותי במעמדן של זכויות היוצרים בא בגלל השינויים הטכנולגיים. הרבה יותר קל לשכפל ולעבד מידע. מי שמתעלם מהעתקות באינטרנט הוא עיוור.
ועכשיו משפט מקביל:
הגידול המהותי שחל בחוקי האח הגדול נובע מההתקדמות הטכנולוגית. הרבה יותר קל לעבד כמויות גדולות של מידע. מי שחושב שלא יהיו מאגרי מידע הוא עיוור. אם אילו לא יהיו הממשלו, אילו יהיו רק גופים פרטיים (חברות כרטיסי אשראי, מפעילים סלולריים, לדוגמה).
נכון, אז מה זה אומר? שמותר להם? שלא צריך להיות עליהם פיקוח?
מהגישה המזלזלת שלו לחברות התרופות ("30% נוציא לקבלני משנה כדי לחסוך עלויות". הרמדיה עליו) אני מתרשם שמדובר שתם על פופוליסט.
ליתר דיוק, מי שמנסה להלחם עם חברות התרופות על הפטנטים שקול בעיני לגידי פרישטיק מ"פורום החופש לבחור לעשות הרבה רעש".
ושלישית, מערכת הפטנטים מבטיחה שפטנטים יפוגו בזמן סביר (בקנה מידה של ייצור תרופות). לכן בסופו של דבר הטכנולוגיה מגיעה גם לעולם השלישי.
אתה מוזמן לפרוש דיעה יותר מגובה כדי לשכנע אותי? כי אינני רואה איך חוקי פטנטים הגנו על הצרכנים מרמדיה וספקי המשנה שלה. את זה צריכים היו לפתור השקיפות והרגולטורים הפרטיים והממשלתיים, והלקוח האחראי לא צריך להמשיך לקנות מספק שסרח. מה הקשר לפטנטים? אתה חושב שהתרופות ה"מקוריות" שאתה קונה בבתי מרקחת לא מיוצרות ע"י קבלני משנה בשביל נובארטיס, פפיצר והאחרים? למה אנחנו מייבאים מארה"ב ושווייץ והמזרח הרחוק במקום לייצר בארץ?
לגבי העולם השלישי והתרופות שמגיעות אליו "בסופו של דבר". אתה סרקאסטי? או שהתכוונת להגיד שזה מגיע בסוף איזה מגיפה של דֶבֶר? כי זה תיאור יותר אמיתי של המצב. מליונים ימותו לפני שמחירי התרופות ירדו. (וזה לפני שאוציא כאן את דעתי המאוד אמוציונאלית על זה שדעת הותיקן נגד אמצעי מניעה היא הגורם הישיר למליוני מתים מאיידס באפריקה, ודעת גרינפיס נגד דידיטי גורמת לעשרות מליוני מקרי מוות ממלאריה)
רמדיה היתה מקרה מבודד יחסית שבו הן בקרת האיכות הפנימית והן הפיקוח הממשלתי כשלו. ומדובר על מזון ולא על תרופה. בהתחשב בכמות הכשלים האפשריים לעומת הכשלים שבפועל, המנגנונים הללו בסופו של דבר עובדים היטב (כמו מכונה מורכבת שתמיד עובדת ורק בזמן תקלה קטנה אתה מבין כמה דברים צריכים לעבוד בתאום כדי שהמכונה תתפקד כנדרש). אם תנסה לקצץ בעלויות הייצור, אחד הדברים שייפגעו יהיה בקרת האיכות. למה לייצר בארץ אם אפשר לייצר בזול בסין?
המגפות העיקריות שיש בעולם השלישי קיימות שם כבר יותר מעשרים שנים. שלא לדבר על הבעיות האחרות שהזכרת. לכן משך החיים של הפטנט אכן סביר עבורן. החיפזון הוא מן השטן.
תגיד, איפה צפריר ומה עשית איתו? עוד מעט תגיד שאם לא היתה מערכת תוכנה חופשית זה היה בסדר גמור שחלונות XP יגיע לאפריקה רק בצורת מחשבים משומשים בני 5 שנים אם אין להם כסף לקנות אותו במחיר מלא…
פיקוח על ייצור ובקרת איכות אינם קשורים לפטנטים, וצריך אותם בכל מפעל שמייצר מוצרים שתומכים, שומרים ומשפיעים על חיי אדם או סביבה.
הסיבה לייצור בסין היא ששם אף אחד לא שם זין על איכות, או ערכי סביבה, או בטיחות עובדים, אם לא תשלם לו, ואנשים לרוב מעדיפים לא לשלם את מה שדרוש לזה. יבוא יום שסין תוכל לשוב ולדרוש תשלום הוגן להגנת הפועל, שמפעלים יהיו עצמאיים ויהיה אכפת להם ממותגים ושמות ולא יסכימו לייצר בסטנדארט נמוך, ופתאום סין לא תהיה כ"כ זולה. איך ישיג המערב את המוצרים הזולים שלו אז? אז זהו, שיעברו לרובוטיקה מספיק זולה או שיקנו יותר ביוקר, אבל בסופו של דבר אתה לא תייצר יותר בארצות אחרות כי הפער בהכנסות ורמת החיים לא ישאר לנצח, והחברה הצרכנית תתמוטט, לפחות במתכונתה הנוכחית, וטוב שכך. נשאר רק לברר אם זה יקרה בגלל שבמערב יתפסו בזמן שכל או שבמזרח יהפכו לעצמאים, או שמא תבוא איזו מכה אקולוגית לא נעימה כמו גל בצורות ורעב כדי לגרום לאנשים לשנות את סדרי העדיפויות שלהם.
לא, אני בעד ייצור מקומי, אנשים בישראל צריכים קומות עבודה, לייבא כל פיפס מחו"ל זה נזק כלכלי גם כן.
שמת לב איך עברנו לדון בפטנטים על תרופות? זה מסיח מועיל למדי.
אני לא חושב ש"מסיח" זה המילה הנכונה, הייתי משתמש ב"מרתיח" כשאני רואה את כמות הנפגעים מהשיטה.
הצץ כאן לטיעונים נוספים (אני לא הספקתי לעבור על כל הלינקים):
http://www.2jk.org/praxis/?p=2200
יופי של פוסט.
אפשר לקבל פויינטרים למקור של המידע על ההתפלגות של הוצאות המו"פ של חברות התרופות?
אם אין בלינק שנתתי לאתר המפלגה אני מניח שאפשר לכתוב להם ולשאול, אבל בסה"כ מדובר במידע ציבורי שכל חברה מונפקת צריכה לפרסם כל שנה.
שימו לב לשקופית שבסוף ההרצאה. הזכויות עליה שמורות לגוגל….
אכן, זו אחת מהבעיות שלי עם גוגל. הם עושים את הטריק הזה באותה הצורה עם ספרים PD שהם סורקים לגוגל בוקס ועם מידע ציבורי שהם סרקו כבר בשביל כמה מדינות בארה"ב, וישראל מדברת איתם על סריקת ארכיוני המדינה…
מתוך הדוח הרבעוני של טבע:
Net Research & Development expenditures totaled $219 million, or 7.0% of sales, compared to
$179 million recorded in the first quarter of 2008, or 7.0% of sales, representing an increase of
22%. This higher spending is consistent with the Company's strategic plan to double generic
R&D output from its 2007 level by 2012, as well as to expand R&D activity in biogenerics and
its innovative business.
ראה: http://www.tevapharm.com/pdf/q109earnings05050fcinal.pdf
אני מסכים שההתיחסות לחברות התרופות הייתה פופליסטית. היא אפילו מזיקה, כי הבעיתיות של חברות התרופות (ולענין זה, גם של תוספי מזון ומוצרים לחקלאות) היא שונה, ולו רק מפני שתרופות אינן חלק מהתרבות האנושית, היא חלק משימור החיים.
ההפרדה שלך נכונה מחד אבל מאידך עדיין מדובר במונופול של חברות. טבע ספציפית איננה חברה אתית מזה שנים ארוכות (היא קמה ככזאת אבל לא זוכרים לה את זה, ובקרוב יוצר ספר בנידון). הפיתוח האתי היחידי שטבע עסקה בו בעשורים האחרונים היה קופקסון אבל כבר שנים שלא פיתחה משהו חדש, ולכן תקציב המו"פ אצלה, רובו לפחות, מוקדש להינדוס-לאחור של שיטות ייצור, ועקיפת פטנטים. ועדיין מדובר רק ב-7% מההכנסות, אפילו לא ה15% שאותם ציטט פאלפינגה, ובמילים אחרות, המספרים שהוא הציג ממוצעים מול חברות אתיות ככל הנראה.
בוא נעזוב כרגע בצד פטנטים ברפואה, גנטיקה וביולוגיה של מזון, והנדסת חומרים. האם מישהו כאן מסכים שיש סיבה או הצדקה לפטנטים בתוכנה? על אלגוריתמים? על שיטות שיווק? על שיטות לניהול? על מנגנונים מכניים ושיטות ייצור מוצרים ושאר המונופולים שחברות תופסות בשוק ולא עוזבות?
עירא, "בעל הפתיל", כתב:
> עוד מעט תגיד שאם לא היתה מערכת תוכנה חופשית זה היה בסדר
> גמור שחלונות XP יגיע לאפריקה רק בצורת מחשבים משומשים בני 5
> שנים אם אין להם כסף לקנות אותו במחיר מלא…
אם מערכת XP בת חמש שנים אכן היתה עונה על הצרכים שלהם: למה לא. לשימושים מסויימים היא אכן תעזור. בתור מערכת מחשוב כללית יש לה בעיה של חוסר זמינות דרייברים ועוד.
הצגת את המעבר לייצור מקומי בתור חסכון בעלויות. הלכתי רק שלב אחד הלאה.
אז קח אותו.
אני חושב שמדינת ישראל צריכה לקדם תוכנה חופשית בישראל כי זה ייצור מקומות עבודה וידע מקומי, ויחסוך ליבא "שעות מוח" של מפתחי חו"ל. בסופו של דבר זה גם ינתק אותך מצינור ההזנה המונופוליסטי של כמה וונדורים. הבעיה שהצרכן היחידי שהוא מספיק גדול במדינה שלנו ובשפה העברית שיכול לפתוח במהלך שכזה, הוא המדינה עצמה, והיא עושה גורנישט מיט גורנישט. ה"תרומה" שלה לפרויקט OOO לא נספרת בעיני כרצינית, עד היום היא היתה רק מנוף לכיפוף ידי מיקרוסופט בחידוש הרשיון השנתי.
סטולמן טוען שיש כמה בעיות קטנות עם המצע של הפיראטים:
http://www.gnu.org/philosophy/pirate-party.html