תודה ×ביבה,
×חרי כל ההתכתבויות, הרגע חזרתי מהדו×ר ומעטפתך סוף סוף בידי. בתוכה מצ×תי צ'ק על ×”×—×©×‘×•× ×™×ª של דצמבר ×¢× ×ª×ריך מפתיע. למרות ×©×¡×•×›× ×יתי על שוטף+30, ××ª× ×›×œ ×¤×¢× ×ž×¨×—×ª× ×œ×›×™×•×•×Ÿ שוטף+90. ×”×¤×¢× ×”×¤×œ×’×ª× ×œ×ž×—×•×–×•×ª ×—×“×©×™× ×•×”×“×¤×¡×ª× ×¦'ק שוטף+120 ×•×™×“× ×™×ª ×ª×™×§× ×ª× ×œ×©×•×˜×£+180. ×’× ×œ×š מ××—×¨×™× ×ת המשכורת בשלושה-שישה ×—×•×“×©×™× ×›×œ פע×?
×‘× ×•×¡×£ ×’× ×œ× ×©×œ×—×ª ×ª×©×œ×•× ×¢×œ ×—×©×‘×•× ×™×ª מרץ, ×•×”× ×” ×× ×—× ×• ×“×•×”×¨×™× ×ל ×™×•× ×™. השעות בחודש מרץ ×גב היו שעות ×©× ×ª×ª×™ ×‘×™×•× ×—×•×¤×©×™ שלי, × ×¡×¢×ª×™ עד ××œ×™×›× ×‘×”×ª×¨××” של שעתיי×, ×חרי שעות ×”×¢×¡×§×™× ×”×¨×’×™×œ×•×ª, כדי לעזור לשי להציל שרת (×©× ×ª×§×¢ בגלל ב××’ פשוט ×‘×ª×•×›× ×” ×©×œ×›× ×©×”×ª×¨×¢×ª×™ עליו ×—×•×“×©×™× ×ž×¨×ש). ×œ× ×œ×§×—×ª×™ מחיר מיוחד על הקפצה למרות שזה מה ×©×¡×•×›× ××™ ×©× ×‘×¢×‘×¨.
השרת ×©×œ×›× ×¢×•×‘×“, הכסף על הפרסומות × ×›× ×¡ כמו שעון, ×™×•× ×”×—×•×¤×© שלי × ×—×ª×š, על מחיר הקפצה ויתרתי לכ×, ×בל ×œ×ª×©×œ×•× ×¢×œ הזמן שלי ×× ×™ ×œ× ×¨×וי.
×× ×™ חייב לציין שמכל הלקוחות שלי, ×”×’×“×œ×ª× ×œ×¢×©×•×ª. כל הכבוד. ×× ×”×™×™×ª×™ פחות עסוק ×צל לקוחות (×©×ž×©×œ×ž×™× ×‘×–×ž×Ÿ), ×ולי הייתי שוקל לתבוע ××•×ª×›× ×‘×ª×‘×™×¢×•×ª ×§×˜× ×•×ª ×¡×ª× ×›×“×™ להפיג ×ת השעמו×. ×בל לשמחת ×©× ×™× ×•, יש לי מספיק עבודה ×œ×ž×œ× ×œ×™ ×ת כל השבוע, ××– ל"×’ בעומר שמח שיהיה לך ולכל מחלקת ×”× ×”×œ×ª ×”×—×©×‘×•× ×•×ª שלכ×.
עיר×
הקטע הוא שאתה כבר יודע את זה. יש לקוחות רעים, לא כדאי לעבוד איתם.
הזמן שאתה מבזבז מסביב עליהם מתיש אותך וגורם לכל העסק להיות לא כדאי.
אבל לפעמים אתה מתקשה להגיד לא, ונכנס לזה בלי להיזהר…
(זו החויה האישית שלי, כמובן)
שלום ישי וברוך הבא בצל קורתי הדלה.
כן, יש לקוחות שכיף לי עם אנשים מולם אני עובד אבל אנשי הכספים הם סיוט. זו דוגמא בודדת למקום שבו האיכס שיש לי עם מחלקת הכספים גבר על הכיף שהיה לי לעבוד מול האנשים הטכניים, והחלטתי (לפני כמה חודשים כבר את האמת), להפסיק לעבוד מולם. עכשיו זה רק השאריות של הסחבת האחרונה.
בכלל, אני מעודד בימינו לקוחות לקנות ממני בנקים של שעות בתשלום מראש (עם התחלת העבודה ולא פרוש לסופי חודשים) בעזרת הנחות משמעותיות, וחלקם בוחרים במסלול הזה, וכולנו מאושרים עם התוצאות בינתיים.
אהבתי את הרעיון למכור מראש בנקים של שעות. אדיר. אם חברות הסלולר מוכרות לנו חבילות דקות, למה שאנחנו לא נשתמש באותה שיטה? רעיון מוצלח.
עם רוב הלקוחות שלי אני עובד בבנק שעות, אבל פרויקטים בפיקס הם בדרך כלל יותר רווחיים.
אגב, פעם אחת כשנשבר לי, שאלתי אחד מהלקוחות אם הוא קיבל החודש משכורת…
בתחום שלי אין מצב שפרויקטים בפיקס יהיו רווחיים. זאת בעיקר עקב העובדה שהלקוחות רוצים הוקוס פוקוס בלי יכולת להגדיר מה בתכלס המטלות שמוכלות. הנה למשל הלקוח שאצלו התחלתי השבוע צריך להביא חבורת מפתחים ל"תצורת עבודה מוצלחת". תגדיר מוצלחת? אז אני יושב מסתכל ומראיין. מסתבר שמערכת ניהול הגרסאות שלהם עובדת בעיקר בדרך נס, מעקב באגים נעשה בקובץ טקסט שכולם עורכים ודורסים מדי פעם, והגיבוי הוא הדבר היחידי שנראה שעובד, אבל נראה ש50-80% ממה שמגובה מיותר. בדרכי להמליץ להם על שרת מחוזק לניהול גרסאות, באגזילה, וויקי, ביזור קומפילציות, רגרסיות וסימולציות גילינו עוד הרבה חוסרים, והם למעשה ביקשו ממני לכתוב לעצמי את רשימת המטלות לפי מה שהם זורקים לכיווני מדי פעם וגם היא מתנפחת עוד ועוד כבר שלושה ימים, ומכילה גם אייטמים לבקשתם כמו "סקריפטים לאוטומציה לכל מה שצריך" או "אופטימיזציה של הגיבוי", ועכשיו לך תשב עם כל אחד ותראה אם הוא זרק את זה כדי להשמע בעניינים והאייטם ריק, או שיש שם משהו שצריך להעריך ב20-30 שעות.
לקוח שזורק עליך רשימת מטלות לא סגורה ולא מבוארת, ולא מגדיר ATP זה ברדק שלא מסתיים. אם אגדיר פיקס, אפסיד כסף או את הלקוח. אם אקח לפי שעות, לפחות אני והלקוח יודעים מתי מטלות מסוימות הופכות לביצה שראוי לעקוף אותה, ומתי הן דבר הכרחי שכדאי לתקוף אותו, ובינתיים אפשר לראות בדיוק כמה שעות נשרפות ועל מה, וללחוץ על Panic button אם צריך ולשנות עדיפויות. זה רחוק מלהיות אידאלי (ואני לא אוהב פרויקטים כאלו) אבל זה קורה כל הזמן, וזה "לחם וחמאה" אצלי בתחום, בזמן שאני מחפש לעשות דברים אחרים לגמרי.
איך שראיתי את ההתחלה בRSS ידעתי שמדובר בSBC.
עשיתי בשבילם שתי עבודות קטנות. את הצ'קים קיבלתי אחרי חצי שנה, ואני מחשיב את עצמי בר-מזל.
בפורום תרגום ועריכה בנענע מפוזרות אינספור אזהרות מפניהם. היתה גם כתבה במעריב לא מזמן. חפש בגוגל ותיווכח. שומר נפשו ירחק.
מרמיט – ידוע וישן. הפוסט הזה היה הדרך שלי להגיד me too 🙂
עוד מנוי RSS שעושה היום delurk, ברוך הבא! 🙂
תודה (-:
"מנוי" דרך גרייפס, אם להודות על האמת.
אבל מציץ לפעמים ונהנה לרוב.
במקומך – ללקוחות כאלו הייתי מכריז על תעריף של פי 1.5 (150%) עקב עיכובים בתשלום ואי עמידה בהסכמים. לא רוצים – אדיוס אמיגוס.
אני יודע שאתה עסוק וכאלה, אבל רק בשביל להרתיע את החארות האלה פעם אחת – תבע את האם-אמא שלהם! כמו שזה נראה, לפחות לפי התגובות הנ"ל, SBC אשכרה בונים על זה שלא תתבע אותם, כפי שלא עשו גם אנשים אחרים. פרסום בפורומים/בלוגים כנראה לא ממש מרתיע אותם.
אני לא יכול להרתיע אותם עם תביעה של ארבע ספרות בקושי. רק אובדן יום או שניים של עבודה ועמלת תביעה בתביעות קטנות יעלו לי יותר מסכום התביעה. הצ'ק הנוסף האחרון שהם צריכים לתת לי הוא אפילו לא אלף ש"ח. עזוב, מה שהיה היה. נגמר.
הריבית על האיחור בתשלום היא הכיף שלי מלפרסם פוסט כזה.
מצטער על העורכדיניות בתגובה,
אם לי היו עושים משהו כזה (ואני לא אומר שלא עשו, אלא פשוט שמי שעשה לי את זה הם לא SBC) הייתי פשוט לוקח את חלקי הקוד שכתבתי (או המסמכים המשפטיים) ומסביר לצד השני שאם הם לא ישלמו, התביעה לא תהיה על הכסף, אלא על הפרת זכויות יוצרים, לרבות צו מניעה לאיסור על שימוש.
אגב, עוד נושא שאתה יכול לעשות זה להתנות את העברת הזכויות לשימוש במוצר (אם זה לא שעות ייעוץ בלבד) בתשלום, כך שעד שהכסף לא מועבר אלייך אין לצד השני זכות בתוכן.
אגב, אם הייתי פחות נחמד הייתי לוקח את הצ'ק לחברה לנכיון צ'קים ומקבל את הכסף כבר היום.
תביעות קטנות הוא דווקא תהליך די קל ופשוט. תוסיף לסכום התביעה את אבדן ימי העבודה ואתה מכוסה.
שלום לקלינגר ומרגוליס, וברוכים הכותבים.
אם היה מדובר בסכום של 5 ספרות, הייתי טורח. על סכום שהוא בקושי 1000 ש"ח, שביום טוב אני מרוויח אותו פעמיים (ברוטו), אני לא טורח, במיוחד שהחודש יש לי יופי של ימים טובים, ואני לא אוהב או סומך על מערכת המשפט בארץ, אז אם אני לא חייב, אני לא מתקרב.
הלקוח הזה לא ימשיך איתי, ולכן אין לי מה להרתיע אותו. עוד חודש יפרע הצ'ק הזה ומתישהו יגיעו 866 הש"חים האחרונים של החוב, ושלום על ישראל. לא שווה לי את הריצות והאיכסה של בתי משפט בגלל זה.
מה שכן, יהונתן, טיפ מעניין לגבי זכויות היוצרים. למרות שמעט הסקריפטים שאני כותב במסגרת עבודתי הם קצרים וממילא תחת GPL כי ככה אני אוהב או שהם הרחבות לדברים קיימים. הנקודה הנוספת היא, שעבודות שנעשות תחת חוזה של הזמנת עבודה ממילא אי אפשר לתבוע עליהן זכויות יוצרים לפי מה שאני יודע, כמו שצלם שנשכר לצלם חתונה אינו בעל זכויות היוצרים של התמונות שצילם בארוע, אלא חייב להעביר את כל הנגטיבים והחומר למזמינים (ומה חבל שאף צלם כמעט בארץ לא טורח לעשות את זה). עם זאת ברור לי שחוק זכויות היוצרים בארץ מתייחס מאוד שונה ליצירות צילום ויצירות תוכנה.
התפקח עינינו ותרבנו בינה?
עדכון מהבוקר:
אביבה:
אני חייבת חש' מס עבור התשלום האחרון
אני:
נכון. אני מסכים.
אבל כמו שאמרתי לך, החשבונית יוצאת עם התשלום, ואת הצ'ק כזכור דחיתם לסוף יוני, אז החשבונית תצא בראשון ליולי. מאוד פשוט.
בינתיים את יכולה לשלוח לי תשלום על מרץ, והפעם אני מבקש לעשות את זה לתאריך ברבעון הנכון, ולא ל2009.
אם יש לך עוד דרישות מגוכחות, את מוזמנת לפנות אלי תמיד.
עירא
(בינתיים אין תשובה ממנה)
למה ברור לך שחוק זכויות יוצרים מתייחס בצורה מאד שונה לצילום ותוכנה?
אגב, לגבי עבודות מוזמנות נקבע במפורש בסעיף 35 קובע "(א) ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה, כולה או חלקה, הוא היוצר, אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר, במפורש או במשתמע. (ב) ביצירה שהיא דיוקן או צילום של אירוע משפחתי או של אירוע פרטי אחר, שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה הוא המזמין, אלא אם כן הוסכם אחרת".
בכל מקרה, החוק (בגדול) קובע את ברירת המחדל – אפשר להתנות כמעט על כל סעיף בו, זה אפילו לא מסובך אם אתה עובד עם חוזים.
תנחומיי שבכלל יצא לך לעבוד עם האנשים האלה, ששמם הולך לפניהם בצורה הכי גרועה שיכולה להיות. ולא נראה לי שמפחידה אותם התדמית שנוצרה להם בקרב הפרילאנסרים בארץ.
יש מצבים שבהם עדיף לא לעבוד בכלל מאשר לשרוף זמן ועצבים על לקוחות חצופים שכאלה. אני מנסה לזהות אותם לפני שמתחילים בכלל לעבוד 🙂
הנה ציינת הבדל אחד, ישנם גם הבדלים בתפוגת זכויות היוצרים (ספורת 70 שנה אחרי מות המחבר, ותמונה 50 שנה אחרי שצולמה אם אינני טועה) ויש עוד מיני הבדלים. היתה סדרה ארוכה של כתבות בנושאים האלו בירחון "קונטאקט" ז"ל.
או הו, תראו מי אצלי בבלוג 🙂 הפוסט הזה מושך את אנשי הבראנז'ה כמו זבובונים למנגל 😛
לא ידעתי שככה הם עובדים כשהתחלתי, זה מה יש כרגע, אבל זה יעבור… לרוב אני לא נופל בפחים כאלו. לא לידוג לי. אני גם לא לוקח כבר שנים פרויקטים עם כל כך מעט שעות. פשוט לא משתלם לי.
שונה – כן. מאד שונה – לא.
בכל מקרה, שים לב שלפני שבועיים נכנס לתוקף חוק זכויות יוצרים החדש. הוא קצת יותר מעודכן מאשר ההוא משנת 1911. מעבר לכך, כמו שציינתי, הוא קובע את ברירת המחדל. אפשר להחליט אחרת.