לחלי הלך הדיסק עם המון תמונות משפחה וכתיבה מקורית חשובה, לפני חודש קרה סיפור נוסף לא נעים של חבר שחזר מטיול בקזחסטן והכין תמונות להגדלה לתערוכת יחיד, והופ – החלפת לוח אם קטנה צלתה ורצחה לו את כל שלושת הדיסקים במחשב. "לא יכול להיות!" אמרו לו בחנות. ספקי כוח לא צולים דיסקים. "בטח חיברת לא נכון… הנה תראה איך" אמר בעל החנות ושרף לעצמו דיסק טרי מהמחסן. ידידי שמר כל תמונה על שני דיסקים, אבל שניהם היו בתוך אותו המחשב מחוברים לאותו הספק כוח.
אז מה הפתרון? אני מזמן התייאשתי מהאיטיות ואי הנוחות של צריבת מאות מדיות DVD, וניסיונות נואשים לשמור גם קטלוג של כל גיבוי ומה נמצא באיזו מדיה. זה מטורף לחשוב על גיבוי של שלושה דיסקים 500GB שיש לי במחשב למאות מדיות קטנטנות. פשוט לא. יתרה על כך כבר יש לי טובות ממפעל בעל שם בנות חצי שנה ושנה שאוחסנו בתנאים די טובים ובכל זאת אינן קריאות היום. מה עושים? עוד דיסקים. אבל ככה הגעתי למצב באידיוטי של 1.5TB במחשב! דיסק ה500GB האחרון היה אמור להיות גיבוי חיצוני ובסוף הותקן כפנימי והשתלב במערכת כאילו כלום. אם הלילה תהיה הפסקת חשמל, הלך המידע.
פתרונות:
1. קנו UPS גדול מקוון. מערכות אל-פסק מקוונות יותר יקרות מהפשוטות אבל מגנות מברקים והפסקות חשמל.
2. תנו לדיסקים לנוח – כוונו את הדיסקים להפסיק להסתובב (spin down) אחרי שעתיים של שעמום. בלינוקס השתמשו בפקודת HDparm ובחלונות דרך הקונטרול פאנל או חלון הגדרת שומר המסך – יש שם לינק לקונטרול המתאים.
3. גבו לדיסק חיצוני עם ספק כוח נפרד ואל תשאירו אותו מחובר לחשמל קבוע, רק לזמני גיבויים.
4. מיצאו לכם כלי (יש הרבה) שיודע להעתיק רק דלתא, למחוק מהגיבוי קבצים שלא קיימים במקור ולהעתיק רק קבצים שהתחדשו (עודכנו או נוספו). יש למיקרוסופט כלי קטן ולא רע בשם DirectorySync או משהו, קל להגדרה והפעלה.
5. שימרו את המידע בסדר הירארכי הגיוני שיהיה לכם קל למצוא דברים של שנים אחורה, גם בדיסק המקומי וגם בגיבוי.
6. גבו כל שבוע, עדיף מיד אחרי תוספות גדולות של מידע אישי.
7. תמונות קל למצוא ולגבות – בררו איפה נמצא מידע האאוטלוק או תוכנות אחרות שתרצו לגבות (מוחבא עמוק תחת documents and settings איפהשהוא, משתמשי חלונות מוזמים לפרט בתגובות)
8. עקב נקודה (7), אני מריץ פיירפוקס וT-bird בגרסאות ניידות, וכך אני מוצא בקלות את האפליקציה והמידע מגובים יחדיו בקלות.
כל זה נכון לכל מחשב, אבל בניגוד לאוסף הMP3 שצברתם מהרשת או מהדיסקים שקניתם, את התמונות הישנות יקר לסרוק מחדש מפילם, ואת התמונות הדיגיטליות יקר הרבה יותר לשחזר. צ'יף ואחרים לוקחים אלפי דולרים לכל דיסק ואין בטחון שזה יצליח.
עדכון – חפרתי יותר לתוך הענין של הדיסקים הנחים והמסתובבים. אין מספרים מדויקים לכמה שעות בלאי-פעולה שווה הבלאי של התנעת מנוע הדיסק. כנראה שכדאי להסתפק בספין-אפ אחד או שניים מקסימום ביום, ולכן שיניתי את ההמלצה לשעתיים.
בנוסף, הנה מה שעושה בית תוכנה אחד למען לקוחותיו (נמצא בהיתוך קר, שמצא בדיגג)
אני חושב ששכחת משהו פשוט מאוד – דיסק USB נייד. היום יש דיסקים מצויינים של Western Digital בגדלים כאלו או אחרים אשר מצויינים לגיבויים. אני מגבה תמיד כמות דיי גדולה של חומר עד לרגע צריבתו על DVD… ופעם בשנה-שנה וחצי אני צורב מחדש את הDVD הישנים…
ואם אתה כמוני, וכבר לא רוצה, מצפה או דוגל בפרטיות הפתרון פשוט – תעלה הכל לרשת. Picassa, Flickr ו Photobucket כולם ישמחו לגבות לך את הצילומים. YouTube ו MetaCafe יגבו לך את הווידאו האישי ו GMail יגבה לך את כל המסמכים.
(וזה לפני ש יצא ה GDrive ומקבילו מ Amazon (שכבר קיים (S3), אבל לא בצורה מספיק נוחה).
את המוזיקה, הסרטים ותוכניות הטלביזיה מגבים החברים, ואם לא הם תמיד ניתן להוריד שוב.
לא חייבים לוותר על הפרטיות. יש פתרונות (כן, גם החברה שלי מפעילה אחד) שמצפינים את המידע המגובה. עכשיו במקום לנסות לגבות גיגות של מידע, צריך לוודא שיש גיבוי סביר רק למפתח.
כמובן שזה לא פותר את הבעיה בדיוק, לפחות לא למשתמשים פרטיים. הפתרונות המסחריים עולים על פי נפח האיכסון, ועל כן עולים המון כסף אם אתה רוצה לגבות את כל התמונות שלך. הפתרונות החינמיים מוגבלים בנפח ודורשים מיומנות אם אתה רוצה לעשות את זה מוצפן.
הדילמה נשארה.
שחר
שי, הצילומים שלי הם בערך 400-500 גיגה של קבצים, כולל פורמטים כמו NEF, CRW, CR2 ו-DNG של 5-10 מגה שאף אתר תמונות לא יקבל, ואת רובם לא ארצה להציג כמו שהם לציבור ממילא, אז אין להם אינטרס לאכסן לי את זה. הם אפילו לא מוכנים לJPEG של 1 מגה ומעלה וגם מאלו יש לי מאות.
מעבר לזה יש לי כ200 גיגה של חומר שמגובה משרת האינטרנט שלי, תמונות של אתר d-spot בעיקר – אבל גם את כל תוכן הבלוג הזה, דואל ודברים אחרים.
זה לא פתרון שמתאים למה שהצגתי בפוסט לעיל, גם לא לחלי וכל המידע האישי שלה על הדיסק וגם לא לצלם ששב מקזחסטן. אלו כמויות גדולות מדי של מידע למשוך חזרה אונליין עם פס רחב במקרה אסון אפילו אם יש גיבוי מלא שישחזר את כל התמונות לפי אותה הירארכיה, עם המטא-דאטה שנשמר לחוד בקבצי XMP ומסד הנתונים של Adobe Lightroom. ובמילים אחרות, זה לא הפתרון.
דיסק(ים) חיצוני(ים) עם ספק כוח נפרד. זה מה יש, ולהעביר בין מדיות ישנות וחדשות כל שנתיים.
אנחנו לא היחידים עם הבעיה אגב. שימור מידע דיגיטאלי ו"רקבון מידע" היא בעיה מאוד רצינית לכולם היום.
אני די נגד ההצעה של לתת להרדדיסק לנוח.
הבלאי הגדול ביותר מתרחש כאשר ההרדדיסק נדלק (Spin up), כיבוי אחרי 20 דקות יבטיח ריבוי ספין-אפס ויקצר את חיי הדיסק.
מעניין שממש לא מזמן היה באג באובונטו שגרם לבלאי מוגבר של דיסקים מהסיבה הזו ממש.
אתה מוזמן לקרוא על זה פה:
http://www.linux-hero.com/rant/explanation-ubuntu-hard-drive-wear-and-tear
צודק לחלוטין, זה אכן בלאי. הבעיה שאין מידע אמיתי על כמה זה מוריד את הMTBF.
מה הם זמנים הגיוניים בעיניך? שעה? בכלל לא לעצור אותם?
אני חושב שאלא אם אתה רוצה לחסוך בחשמל, אין טעם לכבות את הדיסקים בכלל.
אם אתה ממש מתעקש, תכבה אותם אחרי שעתיים של חוסר פעילות (שוב, זה יחסוך רק בחשמל, לא בבלאי).
עוד מידע מעניין פה:
http://www.storagereview.com/guide2000/ref/hdd/perf/qual/specCycles.html
Speaking of backups (and hotmail.co.il) – I know it's not the same, but today I got back to a more connected area and looking back through old Google Operating System feed I saw the following:
http://tinyurl.com/2nzxyh
It's about how to backup your "Google Account".
Amos
ehem… cough.. cough…
http://www.apple.com/timecapsule/backup.html
זה, לדעתי, המוצר הכי מעניין שאפל הכריזה עליו אתמול. הארדדיסק אלחוטי שמשלים את תוכנת הגיבוי במערכת ההפעלה החדשה שלה. גיבוי אוטומאטי, אלחוטי עם ממשק נוח. בדיוק הפתרון ל80% מהאוכלוסיה שלא יודעת/רוצה/יכולה להתמודד עם פתרונות גיבוי.
בנוסף, מה שלא היה ברור מההכרזה, הדבר הזה מתפקד גם כראוטר אלחוטי /802.11b/n/g
אכן… לאפטופ ללא את'רנט או אפשרות להחלפת סוללות או תחנת עגינה או חריץ כרטיסי זכרון ורק USB אחד בודד. נסיון נחמד אבל ספרטאני מדי. אפליקציות אייפון ישנות לאייפוד-טאץ' אבל תמורת עוד $20. מכשיר גיבוי רק למאקים, לא עושה כלום חוץ מגיבוי ורק דיסק בודד בלי שרשור.
אני חייב לציין שאפל/סטיב אכזב אותי מאוד אתמול.
לגבי האייר: אין לי בעיה עם הבטריה או עם זה שאין איתרנט (השתמשתי בחיבור איתרנט בלאפטופ הנוכחי שלי, אולי, פעמיים בשנה שיש לי אותו) – כן יש לי בעיה עם זה שיש רק חיבור usb אחד, ויש לי הרבה בעיה עם זה שאין פיירוייר.
לגבי "לא עושה כלום חוץ מגיבוי" – הוא הרד-דיסק. ונתב אלחוטי. ושרת מדפסת. לא צריך מק כדי להתחבר ללהשתמש בדיסק. הוא עולה 300$ לדגם 500G מה שנראה לי מחיר סביר. בכל זאת, אני מסכים, מה שבאמת מעניין בו זה כל העניין של טיים מאשין – ובשביל זה באמת צריך מק.
פה באוסטרליה הנחשלת מוכרים בדואר A$200 דיסק 500G של Maxtor, עם WireFire ותוכנה לגיבוי. לא הסתכלתי בפרטים, ואין לי מושג כמה זה פחות טוב מאפל, אבל לא נראה לי חידוש גאוני כל כך.
מודי: "לא הסתכלתי בפרטים"
וואללה. אני מסכים.
מודי, אתה מדבר על דיסק חיצוני וגימיק קטן שעושה העתקה סלקטיבית של קבצים. לא משהו מרעיש עולמות.
הטיים קאפסול המדובר הוא (לפי המידע שאספתי ולא הצצתי לעומק) הוא גם נתב ושרת מדפסות אבל בעיקר הוא הרחבת semi-offline לפיצ'ר ה"נסיעה בזמן" המובנה של לאופארד, שמתבטא במשהו דומה לsnapshots כמו שניתן לעשות עם netapp או LVM2 בלינוקס. הרעיון הוא שמערכת הקבצים המקומית אוטומטית שומרת את הדלתא של שינויים ןאפשר בקלות לשלוף מצב ישן של קובץ או ספריה (ללא השינויים והמחיקות שקרו מאז), והקופסית החיצונית החביבה הזו היא המשך שקוף של הפיצ'ר – כלומר מערכת ההפעלה מסתנכרנת איתה בצורה שקופה למשתמש ברקע ואז זמין גיבוי חיצוני והיסטוריה יותר ארוכה של snapshots. אלגנטי להחריד, ולא קיים באף מערכת מתחרה (גם לא ויסטה)
לא הבנתי אף מילה.
שמירת דלתא של שינויים – משהו שאי אפשר לעשות בסקריפט קטן של CVS?
CVS עם הרבה יותר פיצ'רים, שיודע לטפל בבינארים ברמת הבלוק בדיסק, שיודע לטפל בשינוי שמות וmodifiers, שיודע לטפל ברמת רשומות מידע ולא קבצים בחלק מהאפליקציות, ולא אוכל מקום על הדיסק מלבד הדלתות שאתה קובע לו לשמור (כלומר RRD – מוחק לבד את הדלתות הישנות ומדלל את החצי ישנות), פלוס ממשק גראפי מובנה בפיינדר.
כן. זה ממש "סקריפט קטן". עובדה שהיום ל_אף_ אחד אין את זה. המערכת שהכי יהיה נוח לעשות בה את זה היא לינוקס, וגם שם חסרה עדיין עבודה מאוד מסיבית של תכנון לפני שזה יקרה סתם ככה.
עכשיו זה מובן. תודה.
1. This might be the killer feature that will convince me not just to buy a Mac laptop to run Linux on it (if and when I have the money) but maybe also stay with Mac OSX on it just to have such a great backup feature (though with today's virtualization it wouldn't be such a big deal just have both systems running in parallel).
2. Could this box be related to the predictions that Apple will come up with something to help watch iTunes movies over local wireless network on your home theater?
3. Regarding Linux support – maybe something based on ZFS (which basically writes every change to data into new blocks, allowing to keep snapshots) could get Linux closer to the features you describe?
Amos
1. נכון, וכיוון שOSX היא למעשה BSD עם תחליף X, אני מציע שתבדוק אילו אפליקציות אתה לא פשוט מקמפל נייטיב וגמרנו. לא ברור אם שווה להריץ עוד לינוקס במקביל (אני כנראה לא הייתי עושה את זה למשל)
2. זה מוצר אחר, Apple TV בגרסתו המעודכנת.
3. כמו שאמרתי, ללינוקס יש copy on write וסנאפשוטים בעזרת שכבת LVM2, אבל זה לא נודד מעצמו אל דיסקים חיצוניים. כאן מדובר במערכת שמעבירה אוטומטית גרסאות ישנות לדיסק Near-line כמו דיסק בחיבור מערך-טורי-יקומי או תיל-אש חיצוני, או NAS קטן כמו הTime Capsule לעיל, שזו תפיסה שונה למדי.
שתי האגורות שלי ללינוקסאים:
http://www.rsnapshot.org/
http://code.google.com/p/flyback/
(לתוך דיסק חיצוני כמובן מהסיבות הכתובות מעלה…)
גדול אודי!! יכול להיות שזה אפילו יעשה לאחד הלקוחות שלי את השבוע…
Ira – I'd appreciate a report back about your experience with these tools.
Amos
עוד אחד לגנו לינוקס, Time Vault:
http://www.howtoforge.com/snapshot-backups-with-timevault-ubuntu-7.10
אודי